פאק! כל כך מהר זה עבר. כאילו רק לפני כמה זמן חגגנו סילבסטר 2006.
אז מה עשיתי בשנה הזאת?
צחקתי,התאהבתי,נשברתי,בכיתי,צעקתי,צרחתי,לונה פארק, שתיתי, לקחת שאכתה,הכרתי ילדים חדשים,הכרתי צדדים חדשים של ילדים,שברון לב, אהבה, להתאהב מחדש,שנאתי,נתתי,עליתי לח', רציתי למות, המורות זונות, חברים חדשים, החלטתי,התאכזבתי,ציפיתי,הכאבתי,פגעתי,פגעו בי, דיברתי איזה 5 שעות בפלא,רבתי,השלמתי,הלכתי,הופתעתי,הפתיעו אותי,קיבלתי מתנות,נתתי מתנות,יומולדת13,דיברתי,שתקתי,הסתפרתי,עשיתי פן,התאפרתי,רצתי O: ,הייתי חולה,הייתי במסיבה פתוחה בפעם הראשונה 3> , ים,בריכה,אילת.
נראלי שיש עוד. (: . וואי. אז עשיתי די הרבה הא?.
ציפיות ל2008?
חבר,להכיר עוד חברים חדשים,כיתה ט', לא לעבור דירה,לא לעבור בצפר,לא לבכות הרבה,תעודה טובה, ציונים טובים יותר-ודחוף,להתנשק,להאמין בעצמי,לא למות, שיתאהבו בי,לנסות ולא לפגוע, לא לשנוא, וכלב.
ברור שיש עוד אבל..... אין לכם כוח לשמוע. נכון?!
זהו. אז ככה עבר לה עוד שנה.
נקווה ש-2008 תהיה אחלה של שנה.
HAPPY NEW YEAR!!

זהו. נמאס לי. הבנתי מה הוא עושה לי. מזל שפתחתי ת'עיניים עכשיו-לפני שמאוחר מדי. וזהו,החלטתי. אני מתנתקת ממנו סופית. הוא עושה לי רק רע. עכשיו בגללו יש לי שם של ^^^^^^ . אני חייבת לתקן את זה,חייבת!
נמאס לי מכל המשחקים שלו. יום ככה.יום ככה. הוא רצה אותי רק כדי שאני יהיה ליידו. שייראו-הנה יש ליידי מישי. פאק. כל הזמן הזה הייתי "בובה" שעומדת ליידך. ניצלת אותי. הכאבת,ואני לא אשכח את זה.
בהתחלה,כשרק הכרנו,התאהבתי בך ואני מבינה טוב מאוד למה. היית כזה חמוד,ילד טוב,מתחשב, וכל מה שאי פעם חלמתי עליו. ממש ..האביר על הסוס הלבן. ואז אתה פשוט ניצלת את זה. הלב שלי כואב. הוא שבור. מפורק.לרסיסים. אני מקווה..שאי פעם זה יעבור לי. אני לא אשכח את התקופה האחרונה אפילו לא לרגע. וזה מה שעוד יותר מכאיב. אני עצמתי עיניים והתנהגתי כמו עיוורת. אמרו לי שאתה סתם מנצל אותי אבל לא הקשבתי. לא רציתי להקשיב.
איך אני תמיד נופלת על ילדים כאלה? אייך!??!
לא נורא. זהו זה יעבור לי אני מקווה ועד מהרה אני ישכח ממך כאילו אף פעם לא היית שם.
"אין לי כח לוותר ומנסה להיזכר
אתה חסר, אתה חסר
אני רוצה להישאר
אין לי כח לוותר ונמאס לי לשקר
ולא רוצה שתישבר, אל תיתן לי לוותר
אל תיתן שאשבר...
הדמעות, הכאב, ציפייה שלא דועכת
והטעם עוד בפה והחוסר מתסכל
הסיפור כבר ישן ואתה מזמן דהית
מהראש, אבל לא מהלב"...
פוסט חופר במיוחד על הכאב הכי גדול. אהבה נכזבת.
