רשימותיו של מטורף

קראתי איפשהו שהפרסומות זוהי הצורה המודרנית של ההיפנוט. זה די נכון, אם תחשבו על זה. אני בטוח שאם יעל בר זוהר תופיע בביקיני מזערי, שמסתיר אך ורק את מה שמועצת הרשות השנייה מכריחה שזה יסתיר (הפטמה שלה יותר מדי דומה ללוגו של ערוץ 1) , ותשיר: "אני מה זה אוהבת גברים שלובשים פאות שעשויות משערות גב של עכבר מת", גברים קרחים רבים יסתערו על החנויות עם פתיחתן ויאבקו זה בזה על הזכות לשים עכבר מת על הראש. אלו שלא התמזל מזלם, ויש להם שערות משלהם, יתקפו תן מיוחם, בשביל שיתלוש מהם את שערותיהם עד האחרונה בדרך המהירה ביותר, ואז יצטרפו לקרחים הנאבקים, שעד עכשיו

יגיעו למצב שבו הם ישגרו זה על זה "פצצות שיער", פצצות שבהפעלתן הן מפזרות לכל עבר רעמות שיער שופעות ומלאות ברק המשתרשות לתוך הקרקפת, ובכך מונעות מהאויב להפוך לגבר חלומותיה של יעלי. רק בשביל להבהיר לכם כמה מטופשות חלק מהפרסומות שאנו צורכים בשקיקה שכזאת, הבאתי שלוש

דוגמאות מהפסקת פרסומות אקראית בערוץ 2:

יש את הפרסומת לתרסיס נגד ג'וקים K-300 פלוס 6, שמבטיחה שהתרסיס לא רק שיכסח לתיקנים שבביתכם את הצורה, אלא גם ידאג לזה שהם לא יולידו לכם בבית צאצאים. במילים אחרות, התרסיס יעשה לג'וקים מה שלראות את שרלה שרון ערומה עושה לבני אדם. הוא יבטל להם את חיי המין. מעניין איך זה קורה?

האם מתוך ענן הרסס יוצאת מורה ג'וקית קטנה לחינוך מיני ומתחילה להטיף לג'וקים שישימו קונדום על מחושיהם הארוכים, ומנדנדת לג'וקית המתבגרת, שנמצאת בשיא מיוניותה ורק מתחילה לגלות את גופה (זה לא יקח הרבה זמן...ג'וקים הם יצורים קטנים), שתיקח גלולות? ואם כך, האם לא עדיף שנרסס בזה את העם הצרפתי?

פרסומת מוזרה נוספת ששוטפת לנו את המוח בזמן האחרון היא הפרסומת של בתי אבות. הפרסומת מציגה זקנים רעננים וחייכניים שמשתתפים בחוגים, יוצאים למסיבות, שוחים בבריכה וכו'. ממש עושה חשק להיות זקן. כאילו החיים מתחילים רק בגיל תשעים ושבע. כאילו רק אחרי שמאבדים את התחושה מהצוואר ומטה מתחילים לנצל באמת את מה שעוד נותר מתפקד. הזקנים שם דופקים כל מה שזז (או בערך זז...או זז רק עם הליכון). הם חיים יותר טוב ממני. מי שבאמת יבקר פעם בבית אבות אמיתי, כמו זה שבו מוחזקת סבתי, יגלה איך האנשים האלה חיים באמת (זה כל כך אירוני להשתמש במילה 'חיים' במקרה הזה...). כמו למשל העובדה שאפשר לבקר את סבתא, רק בין שתיים לשלוש בצהריים, הזמן היחיד ביום שבו היא נמצאת ב"שעת פקיחת העיניים הקסומה" שלה.

עוד פרסומת שאני מתקשה להבין זאת הפרסומת שבה ילד חוזר הביתה אחרי שבבית הספר פתחו לו את הראש עם כדור, מספר לאימו מה קרה, והאמא מסתכלת עליו בגאווה כי יש לו חולצה לבנה מאד. הפרסומת הזאת ממשיכה את קו האמהות הפסיכופטיות שהתחיל עם הפרסומת של מקדונלס שבה אמא סיפרה לבת שלה את הסוף של כיפה אדומה רק בשביל שתוכל ללכת לפטם אותה באוכל משמין ועתיר בקלוריות ולקדם את מותה וניוונה הגופני.

כאילו מה נסגר איתך? הבן שלך מספר לך שקורעים אותו במכות, שזאת סכנה בשבילו לצאת לרחוב, שמתנקשים פקיסטנים מחכים לו מעבר לפינה עם כדור המיועד למוח שלו, ואת מלטפת את הראש המדמם שלו ומרגיעה אותו שהחולצה שלו תמשיך להיות לבנה ומבריקה? מה תגידי לו אחרי שיעקרו לו את העיניים-  "אל תדאג חמודי, זה כל כך לבן שאתה תשמע את זה"

מה שכן, לא תראו יותר פרסומות של רכבת ישראל. פעם הן היו מגיחות שבע פעמים בתוכנית, מציגות אדם הישן בנוחות מירבית בתוך קרון רחב וממוזג, שנראה יותר יפה מהסלון שלי. היום, עם כל מה שקרה בזמן האחרון, כנראה לא בא להם להראות אדם שנוח לו מאד בזמן שהוא מת. חוץ מזה, כל מי שעלה אי פעם על הרכבת יודע שברגע שהוא נרדם הוא מיד הופך לעגלה לשבעה חיילים קרביים שמערימים עליך חבילות מדים נוטפות זיעה. יש גם סיכוי טוב שתוך כדי נסיעה אתה תיבעט ממושבך ותתעורר תלוי עם חצי גוף מחוץ לקרון, מגלח את הזיפים שלך על המסילה.   מה שכן, מפעילי הרכבת עשו טעות כשהם הפסיקו את הפרסומות. הם פשוט היו צריכים לשנות קהל יעד. אנחנו לא מדינה משהו. יש פה מספיק אנשים שרוצים למות. ההססמא החדשה שלהם צריכה להיות: "האוטובוס יכול לא להתפוצץ, אתה יכול לשרוד נפילה מקומה 14, אבל ברכבת אתה תמות בטוח. רק רכבת!!!"

עד הטירוף הבא...

נ.ב.

לפני כמה ימים מלאה לבלוג שנה.

שעה עברה...ומה השתנה.

תענו לי אתם,

מה השתנה?