מהות החיים. שאלת הנוער, חקירת הדור. מהי, מה עושים איתה, למה היא טובה בכלל? שאילת שאלות ומתן פתרונות יצרתיים, מענה לפחדים, מענה לריקנות. משמעות. כולם מחפשים משמעות. אני כבר לא יודע מה טוב לי. אם אני רעב או צמא או סתם משועמם ומדוכא, אם אני בעד או נגד הפינוי, מנסה לחשוב אם בכלל אכפת לי מהמתנחלים שיאבדו את הבית, אם באמת אכפת לי אם מישהו ירה שוב בראש הממשלה. דכאון קל, זה יעבור, זה תמיד עובר. אבל למה זה תמיד חוזר? איזה צורך משרתת התבוסה השקטה של הנפש, שנותנת לגוף לעשות מה שבא לו - לה לא אכפת יותר. "הנפש לא גרה פה יותר", תליתי שלט בכניסה ללב. אולי מישהו ירים את הכפפה ויתקשר. אבל הטלפון דומם, החברים כבר שכחו אותי, שכחתי את עצמי, עישנתי את עצמי לדעת.

הבית שלי נטוש ומלא כאחד, האוטו מלא בחול, והראש מנסה להתרוקן, אבל מתמלא מיידית במחשבות טיפשיות ומיותרות. רוצה לצעוק ולקלל, אבל אין את מי. כולם שקועים בעצבות של עצמם. נראה שאני לא מחפש להיות שונה בהכל.