עוד יום עבר, השבוע הזה נגמר לי בין הידיים.

אני כרגע מתעופפת לי במרחבי הזמן, במרחבי הכלום.

החלטתי לכתוב ספר, יוזמה ראיוה להערצה לדעתי

מסתבר שזה יותר קשה ממה שחשבתי, אני נוטה לוותר על הרעיון.

אני מוצאת את עצמי יותר ויותר מתגעגעת לאהובי היקר,

בכלל כל המצב הזה שאני נמצאת בו...

עוד חודש אני עוברת לתל אביב, אני אמורה להתחיל לעבוד,

אבל יש חלק נוסף ממני שהתרגל לחיים האלה, חיי הבטלה

כן אני לא יותר טובה מבן זוגי למרות כל התנגדותי,

הקונפליקט הכי גדול שלי הוא להתעורר או להמשיך לישון.

אוכל נהפך לידידי הטוב ורואים את זה, אני חייבת לצאת מתוך המערבולת!!!