...הספר שהשפיע עליי יותר מכולם. כשפתחתי את הבלוג הראשון שלי, קראתי לעצמי על שמה של הדמות הראשית בסיפור. כתבתי כמוה. הרגשתי כמוה. הייתי היא והיא הייתה אני. לספר קוראים "מנוחה נכונה", וכתב אותו הגדול מכולם, עמוס עוז. ספר מדהים בעומקו ובתפיסתו החדשנית. לא דומה לשום דבר שקראתי, משפטים ארוכים חסרי פסיקים, שנגמרים רק כשהנשימה שלך כבר הפסיקה, כשאתה חייב לעצור ולנוח. כשהקול הפנימי שלך כבר לא יכול לסבול ובכל זאת ממשיך לקרוא בעניין בלתי נפסק. התנ"ך שלי. השאלתי את העותק שלי לידידה שלא טרחה להחזיר, ונאלצתי לקנות חדש, בלי להתחשב במחיר. אין טעם להתחשב במחיר. הספר הזה חשוב מדי. הוא מגדיר אותי טוב משיכולתי להגדיר את עצמי. הוא עזב את הקיבוץ ואני עזבתי את התנועה ושנינו לא האמנו אף פעם באידיאולוגיה מסובכת. אני עמוס עוז! אני, עמוס עוז! הלוואי והייתי, עמוס עוז...