הייאוש תקף אותי והכריע. חזרתי הביתה עם אבא, אחרי שאספתי אותו משדה התעופה, וויתרתי על יום לימודים. לא יכולתי עם האפסיות שלי אתמול, עם ההרגשה של חולשה, שאני לא במקום שלי, שאין לי מקום בעולם. אפילו נצחון של מכבי חיפה לא עזר. ובדרך כלל הוא תמיד עוזר. תחושה שאני לא יכול, לא רוצה, לא מסוגל להיות שחקן. מה לי ולמקצוע העתיק בעולם? שחקנים היו תמיד. אולי באמת לפני הזונות. עוזי חיטמן מת. מה? שוב: עוזי. חיטמן. מת. משתתף בצער וכו'. אומר למזכירה שלי לשלוח מכתב תנחומים. שתשים שם מילים חמות. קרעים וחתיכות ופיזור של רצונות. זונות. כולם זונות. היינו בחברת כאוח אדם היום, אני ואהובתי. מחר יש לה ראיון עבודה במלון, אני מחכה עוד כמה ימים. הצדק. אין צדק.

תקיף. אבוד. פחדן. הבלוג הוא אמת.