בוודאי חלקכם חושבים, שקשה היא מלאכת העצלן. אמנות העברת הימים, במהירות וללא מחשבות אובדניות, אכן קשה היא, אך טומנת בתוכה אושר גדול: היכולת לשלוט בצורה מלאה בחיינו. יש שיחשבו, שהעצלנות אינה מלידה. ואכן, כמו באשר ליצר האדם, עליו מתווכחים הפילוסופים והמורות לספרות לאורך שנים, גם בנושא העצלנות לא הצליחו המומחים להחליט - האם מדובר בתופעה מולדת, או שמא מדובר דווקא בהינע-חברתי נסתר (ואולי אף: גלוי). העצלנות, בפשטות, היא היכולת לקום בצהריים, כדי לנמנם ולאכול משהו בערב, ולישון היטב בלילה. לא כל אחד יכול להיות עצלן. לבי, לבי, על אותם מוכי גורל, שאינם יכולים להעביר יום שלם בלי לסדר, לנקות, לעבוד ו"לעשות". העצלנות נובעת, דבר ראשון, ממשמעות החיים - העצלן-המודע יודע, שלחיים אין משמעות. הוא לא אוהב את הודו, כי היא רחוקה ממיטתו. הוא לא "מחפש את עצמו" כי הוא יודע שלא ימצא. העצלן מעדיף לחלום על הודו בעודו מתהפך במיטתו. ואם יעביר את הלילה בלי התהפכויות גוזלות אנרגיה, כן יוטב לו, לעצלן.

אין בו אשמה, בעצלן. מבחינתו, תועלתנות היא פשע, שכולל את המילה השנואה עליו - קונפורמיות. הוא מפחד להדמות במשהו לחברה הסובבת אותו, ומעדיף להמנע מכל פעילות שעלולה להחשיד אותו, כשייך או אפילו שותף, לפרוייקט הענקי שנקרא "החברה האנושית". שננו את המוטו הבא, הוא יעזור לכם להבין את העצלנים: "עצלן טוב הוא עצלן ישן". אכן, אדם שנראה מסתובב בחוסר מעש ברחוב, איננו עצלן אמיתי. הוא חושב שהוא עצלן, אבל מחפש, אבוי לבושה, משהו לעשות. אנשים אולי יצעקו לו מרכב חולף או גמל נודד: "תמצא עבודה, בטלן!". אבל אל לו להרגיש מאויים - הוא כבר ימצא משהו, ויוכיח לכולם שהוא לא עצלן. אנשים כאלו שנואים עליי במיוחד. הם מוציאים שם רע לעצלנים באשר הם. עצלן אמיתי פוקח את עיניו אחרי שינה ארוכה, רואה את השמש מסנוורת בצהרי היום, מפהק, סוגר את התריסים, מסנן קללה שקטה (זכרו: חסכון באנרגיה!), וחוזר לשגרת יומו. השינה. השינה היא קודש. אדם שמעיר עצלן, וזה בדוק, ילך בוודאות לגיהנום. כן, זה כולל אנשים ש"רק רוצים בטובתו". טובתו של העצלן היא שינה.

אניח עתה את כללי היסוד לעצלנות:

  1) אין להתעורר לפני 15:00 בצהריים, שלא למטרות פיפי, או סקס.

  2) אחים קטנים, שמבקשים "הקפצה למכולת" - שדים ששלח השטן כדי לבדוק את אמונתו של היחיד בעצלנותו.

     (למי שלא מתעצל, נא לקרוא ספר "איוב". זה בתנ"ך,אבל אין לי כוח לבדוק באיזה עמוד).

  3) אסור בתכלית האיסור לבצע דבר, שאינו דחוף באופן מיידי, עד סכנת חיים.

אדם, שיפעל לפי הכללים, צפוי לחיים מושלמים. תורת העצלנות קובעת, שאסור בתכלית האיסור לעשות דבר, שאין בו משום חזרה על בנאליות יומיומית. עצלן שמחדש נחשב ל"עצלן פילוסופי", ועל כן יזכה גם הוא למידת ייסורים בגיהנום. מיותר לציין שמי שיעשה הכל "לפי הספר", הולך ישר לגן עדן, בו אנשים אחרים עושים בשבילו את העבודה. אגב, עצלן שעזב את ביתו לפני שסולק ממנו בבושת פנים, גם הוא עצלן בחאווה! מה הקטע לשכור דירה, אם ההורים שלך כבר גמרו לעבוד חמש עשרה שנה בשביל לשלם את המשכנתה? בשביל מה הם טרחו אם לא בשבילך? עצלן טוב הוא עצלן ישן. ולמי שיש עוד כוח: אמרו אמן!