מה אפשר עוד להוסיף? אני כל החיים שלי לא שלמה עם עצמי...עדיין לא הגיע לניסיון התאבדות אבל מי יודע מה יהיה בהמשך.
לא יודעת במי כרגע הבעיה,באנשים שלא מקבלים אותי כמו שאני...או בי שכל הזמן בונה לעצמה אשליות לצדדים שונים ורוב
הזמן לצד הרע. איזה כיף להרגיש את השפתיים שלך על העור שלי קצת קרוב יותר מנשיקת ידיד.חוסר כישרון מוחלט נשפך לתוך
משפטים חסרי קשר.סתם רע לי,סתם חרא לי בגלל זה זורקת פה מחשבות בלי לחשוב פעמיים.החברים הכי טובים שלי אלה הם:
בדידות,עצב,כיעור,אי ביטחון עצמי,ים של רחמים ואוקיאנוס של דמעות. קול נהיה שקט ולא אכפתי לסביבה החיצונית ואכפת לי רק
מכמה שאני שונאת את עצמי.הפסקתי כבר להאמין באגדות כל כך מזמן.הילדות נגמרה אבל חיים של מבוגרת עדיין לא התחילו חסרים:
אחריות,סקס,אהבה,חוויות,אי אכפתיות כלפי דעות של אחרים וביטחון בזה שלא אשאר לבדי באמצע העולם האכזרי הזה.לא מצליחה למצוא
עבודה בחור הזה...נשאר עוד חודש ומקבלים עוד גל של עייפות ואכזבה בלי להיפטר מגל הקודם.למה כל זה קורה איתי...חסרים סיגריות
שאני לא מעשנת ומשקה אלכוהולי שכנראה אני אקח בעוד כמה רגעים,לא הרבה רק בשביל להרגיש ת'טעם.קשה לא להיות אגואיסטית
כאשר את מתחרה עם כאלו מקצוענים.יותר מדי אכזבה מכשלונות ויותר מדי חוסר בניצחנות.הפסקתי לקבל ת'מאה האחוז עוד לפני שנתיים
ועכשיו מסתפקת במה שיש.
אני כבר איבדתי את ההגיון בדברים...לא זוכרת מה רציתי לעשות,מפילה דברים בדרך ונופלת כל שניה,קיצר נזק אחד גדול.
רוצה שינוי...מה לעשות אני לא אוהבת את עצמי וגם לא אותך אגואיסט ילדותי שכמוך...
עזבו את הבולשיט שהכול לטובה!!!
