מאז שאני זוכרת את עצמי חיכיתי לנסיך על סוס הלבן.
כשהייתי קטנה בערך מגיל חמש עד שלוש עשרה כנראה,הייתי מתאהבת בכל דבר שזז;
השכן של סבתא,ילד בלונדיני קטן מהכיתה,הבחור הגדול והרציני מהשכונה הקרובה...כשהייתי
בת 9 בערך ועלינו לארץ הצלחתי אפילו להשפיל את עצמי סופית ולהדלק על בחור בן 13 שהתגורר
כמה קומות מתחתי ולשלוח לו מכתבים אנונימיים ממישהו שטען שאני דלוקה עליו,היה הכול טוב עד שלא
תפסו את החברה שלי ששמה את המכתבים ליד הדלת שלו וההורים שלו התעצבנו וכמה חודשים טובים
פחדתי להתקל בהם...לא נעים0.0
לאחר מכן היו עוד כמה קרשים עם מעשים מטומטמים שאפילו מפדח להזכר בהם,מה שחשוב שבערך
מכיתה ח ועד עכשיו שזה בערך תקופה של תהליך ההתבגרות שלי והשלב שבו אני מי שאני באמת ;
בעלת ביטחון עצמי,מרוצה מאיך שאני נראת ומעריכה את מי שאני ,אני פשוט לא מצליחה להתאהב
ולא מצליחה לאפשר לעצמי להרגיש בנוח עם בחור כלשהו...פשוט כיף לי עם בחורים,אני אוהבת את
תהליך הפלרטות,לגרות אותם ולהגיע למצב שבו הם רוצים אותי אבל כשמגיע לשלב ''יאללה אנחנו
ביחד,בונים מערכת יחסים'' זה פשוט לא מצליח!
אז עד תקופה האחרונה היה לי מאוד,מאוד אבל מאוד אכפת שאני לא מצליחה להתאהב,שאני גברת עם
לב עשוי קרח או שאני לא מתחברת לבחורים כי אני מחפשת את המושלם(מכל הבחינות).
היו הרבה מחשבות למה לא יוצא כלום...אולי בגלל שאני גרה בעיר קטנה שאני מכירה בה כמעט את כולם,
אולי בגלל שיש לי אופי קשה או שאני בררנית מדי... בסופו של דבר הדבר הכי מרגיע היה לחשוב שהעיר
קטנה וכשאעבור לעיר הגדולה אמצא את בחור חלומותי...
טוב אחרי כל הריגשי הזה ותקופה ארוכה שבכיתי בגלל סרטים רומנטיים עם הפי אנד שאצלי לא קיים עד
עכשיו, הגיע יום שאני יודעת שבעוד חודש אני עוזבת לת''א לעיר הגדולה שבה יש שפע של בחורים שביניהם
אני אמצא את האחד שיאהב אותי ובלה בלה בלה ואני אאהוב אותו וכל השאר הבולשיט.
אז מה אני חושבת עכשיו , קודם כל נראה לי שזה ממש לא קשור שפשוט באמת לא הגורל לפגוש בחור הנכון.
אם המעבר לת''א אני לא מרגישה שבאמת יש בחור שמחכה לי שם, ויש כמה מוכרים שכבר מחכים לי שם וטוענים
שהולכים להזמין אותי לדייט ברגע שאני מגיעה...אבל מה אני מרגישה? אני מרגישה שזה שוב לא האנשים הנכונים,
שבת''א יהיה הכול עוד פעם בדיוק כמו כאן ומה הכי מפחיד? אני השלמתי עם זה שרוב הסיכויים אני לא אמצא
את האחד והיחיד שלי, שאשאר לבד...ואני אדישה ...פאקינג אדישה!!! מה נהיה ממני?לא אפגוש בחור?טוב אז לא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
veta