פרק 6
נבהלתי מאוד.
טרישה?זאת...בת?!
אני מקווה שהם יסתדרו כחברים...אבל העיקר שהיא לא תיקח את מקומי, בליבו של יונתן.
אני שמחה שהוא הכיר חברים כבר עכשיו...אבל...לא ציפיתי שה"חברים" יהיו...בנות...
שמתי את המכתב בתיק.חשבתי...אולי כדאי שאני אראה את המכתבים לרונה?אני חושבת שהיא די מעוניינת.
"היי רונה!" אמרתי לה כשפתחה את דלת בייתה.
"כן...היי..." אמרה רונה.
הורדתי את נעליי ושמתי את תיקי בצד.
"רונה הגיע אליי מכתב מיונתן...כבר השני" אמרתי לרונה.
"אה יופי!תראי לי?" אמרה.
"כן...ברור..." אמרתי.
הראתי את המכתב לרונה.היא הייתה המומה משום מה.
"את יודעת מה זה אומר?!" שאלה רונה בבהלה.
"לא...מה?" עניתי.
"את רואה את כמה מצוין מסתדר לו העיניין עם החברים...זה לא טוב לצד שלך!" אמרה רונה.
"מה פתאום!הוא הבטיח לי שהוא אוהב אותי.שלא תחשבי על זה אפילו!" אמרתי בכעס.
"אירנה...את די תמימה.בסוף הוא יפסיק לשלוח לך מכתבים...ואת יודעת למה?" שאלה רונה.
"למה?!" .
"בגלל שהוא ימצא מישהי אחרת!" ענתה רונה בקול כעוס ורציני.
התחילה לכאוב לי הבטן.ממש לכאוב!לא רציתי להעלות את המחשבה הזאתי שיונתן יבגוד בי...הוא הבטיח לי!
אני די בוטחת בו...אבל מה אם...
"אירנה!!!" צעקה לי רונה מהמטבח.
"כן כן!מה?" שאלתי.
"בואי רגע..." אמרה רונה.
כשנכנסתי למטבח ראיתי שולחן, עם מלא מלא מאכלים טעימים שאני אוהבת.
"נו אירנה, מוצא-חן בעינייך?" שאלה רונה.
"לכבוד מה זה?" עניתי בשאלה.
"לכבודך!טוב...את האמת היה לי קצת משעמם והחלטתי לבשל!" ענתה.
אני ורונה התיישבנו בכסאות המקיפים את השולחן והתחלנו בסעודה שלנו.
"רונה...אני צריכה שתעזרי לי דחוף..." אמרתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Olina :-]