פגשתי אותו אתמול..את האקס שלי...ישבנו ביחד עד השעות הקטנות של הלילה...צחקנו ודיברנו..הרגשתי שטוב לי איתו ככה..אבל אולי כן הייתי רוצה לחזור..למרות שזה יותר מידי...יצאנו ביחד עם עוד שניים אתמול..היה כיף..ככה, כשאנחנו ידידים.

תמיד כשהוא היה מלווה אותי הביתה אז היינו נכנסים לחדר מדרגות והוא היה נותן לי נשיקה, חיבוק אומר ביי(מנסה לשכנע אותי להשאר עוד קצת..) והולך..אבל הפעם, זה לא קרה. ישבנו בחוץ עד מאוחר וצחקנו. כשסמתי לב מה השעה הייתי חייבת כבר לעוף. הוא נכנס איתי לחדר מדרגות וזהו. היה ריק. אני אמרתי ביי והוא ענה. אבל לא יותר.

היה ריק ועצוב.

רציתי משו..את הנשיקה או החיבוק. כל הלילה חשבתי מה לעשות. לא נפגשנו היום. ר דיברנו כמה דקות בטלפון. גם לא דיברתי עם ההוא שאוהב אותי.

לחזור אליו...?

(עוד קטע שכתבתי..)

חזרת עכשיו. מלא בשמחה. רציתי חיבוק או נשיקה.

אך לא יכולתי לקב את זה ממך.

היה ריק ובחוץ שררה דממה.

אנשים הסתכלו עלינו ולא הבינו מה קרה.

צחקנו כמו חברים אבל אנחנו עדיין ידידים.

אתה מתגעגע, אני מתגעגעת, אבל יש את ההוא שמפריע באמצע מבלי לדעת.

הוא חושב שרק אותו אני אוהבת ואין לו בראש אף אחת אחרת.

כל נגיעה קטנה בך מעבירה בי צמרמורת, לחישה קטנה שלך מעבירה בי עונג.

לא חשבתי שיהיה כל כך קשה.

חלומה של כל נערה ששניים הסתובבו לצידה.

אך סיפורי, לא כמו באגדות.

כששניים מאוהבים יש את האחד שיחליט ויקבע.

בדרך הוא גם יפגע.

אני כל כך רוצה שתדע שהכל אני עושה מכוונה טובה.

וגם אם זה לא נראה לך כך, הכל מיאוש והרגשה רעה.

מקווה שתבין ולי תסלח.

תמיד אוהב אותך ואף פעם לא אשכח!