או כן או לא, מה שבטוח - אולי, וגם זה מוטל בספק

אני יודעת שמחר אני אבכה.

הנה נגמר לו השבוע שלו כה חיכיתי.

אבל מה חשבתי לעצמי? שהוא לא יגמר? דברים טבעם להסתיים בסופו של דבר

ולמה אני כה דרמתית בקשר לזה.. כאילו זאת הפעם האחרונה בחיים שיהיה לי חופש

שבוע וחצי שהוא היה לגמרי שלי.. או שהוא ניסה לפחות,אם אז מצאתי על מה לריב.

אני אומרת מילים פוגעות בכוונה,כדי שתהיה לו תגובה בכוונה,אבל אני רק עושה לו כואב. אני חייבת להפסיק עם זה.

אני רוצה להחזיק לו את היד ולא לחשוב על כלום,אני אוהבת להסתכל עליו כשהוא ישן.

אני רוצה לחבק אותך ולהיות בטוחה בעצמי.

מתי זה יקרה?

עוד מעט אנחנו שנה יחד...

מי היה מאמין?

בטח שלא אני.

למה אנחנו עושים כזה עניין מתאריך?

ומזה עוזר לי השנה הזאת אם אני לא בטוחה בעצמי?

אתה אוהב אותי.. ואני אותך,זה בטוח.

אך השאלה החשובה ביותר האם זה מספיק...

לא נשאלת.. היא נשארת תלויה באוויר.