היא לא מעריכה מה שאני עושה בשבילה.
אני עושה את זה מכל הלב. אבל היא לא מעריכה.

היא מעזה להשוות אותי למישהו אחר ולהגיד שבעניין הזה הוא יותר טוב ממני.
היא לא מתביישת.
היא לא מעריכה.
וזה כלכך כואב לי..
זה כלכך כואב לי כלכך עמוק בלב.
הצמרמורת הזאת לא עוזבת אותי.
תווי הפנים משתנים, וקשה להרים את העיניים.
כלכך כואב לי.
כלכך נפגעתי.
ושוב אני מרגיש כלכך לבד.
חייב להיות מישהו אחד בעולם הזה שיזדהה אותי.
אבל איפה הוא?