מי היה מאמין שאני ימצא עבודה?אף אחד...
אני אחת מיואשת וגם חסרת תקווה,גם אלה שמסביבי כבר מזמן כנראה התייאשו ממני.
ויום העצמאות?מי יוצא בכלל "הכי טוב להישאר בבית"...אהא פאקה פאקה.
אבל תמיד יש סיבה לשמוח 3>
אז ככה...מאיפה להתחיל?
אז ככה נתחיל מיום שישי..מה היה בשישי?כה הא,קודם כל אסף ותום היו צריכים לבוא,אבל הפדלאות האלה נזכרו שהם רוצים גם ללכת לסילבר,וזה היה כל כל "לא ברור" מהתחלה.
עשו קצת עצבים פה ושם,אני אמרתי"שלא יבואו וזהו" כי הם אמרו שיבואו אחרי סילבר(ביום שבת בשעה 6)...
אז בסוף מה שנסגר שהם יבואו אחרי סילבר,סבבה,אני כבר בכלל תכננתי שלא יבואו.
בצוהוריים ככה ריבקה קפצה לביקור,קצת מוזיקה,בלגאנים,שיחת בנות..כמו אז..בימים הטובים.
בערב יצאנו לבית אליעזר לאיגור היה בית פנוי,טוב איזה שבועיים ככה הבית שלו כבר פנוי מהורים.
נראה לי אצלי אפילו העולם יתהפך הבית לא יהיה פנוי.
אז אצל איגור היה ממש נחמד,היו כמה אנשים מי"ב(חברים שלו) לא אין לי ולקייסי שום קשר אליהם אנחנו לא מסתובבות עם כאלה.
אבל סבבה,הייתה גם שתיה,אוכל,והמון צחוקים,אמא איזה גזור הוא "עד שזה מגיע לשורשים" רואים שהבחור בלונדיני טבעי...אין קליטה..מספרים לו בדיחה והוא עם פרצוף אטום:"זה אמור להיות מצחיק יענתו?"
חחחח
יותר מאוחר כשכולם היו בסטלה,חוץ ממני וקייסי בקדושות (חחחחח אחלה בדיחה)...ראינו סרט ממש טוב "מפתח לכל דבר" או "מפתח לכל דלת" אני כבר לא זוכרת,אבל סרט ממש מלחיץ וטוב אהבתי. אבל טוב שלא התרכזתי בחצי מהסרט הם עשו שם שוק, לדקה לא סתמו תפה עד שקייסי עם הפטיל הקצר שלה לא פתחה תפה חחח=]
ב 2 וחצי חזרנו לחדרה חשבנו לקפוץ לקאנטרי לראות מה העניינים שם?...הרבה זמן כבר לא היינו שם(שבוע ככה).
ואז קייסי התקשרה למושיקו לשאול עם כולם בשכונה,אבל מתברר שהיה בלגאן בשכונה..בלי יותר מדי פרטים:/
זה מידע אישי סודי פרטי,סתם.
אחרי זה סתם נתקענו על המחשב,לפחות אני היא הלכה לראות סרטים.
וב 5 תום ואסף התקשרו אמרו שפיספסו תהסעות לחדרה ואני ישר:"נו אמרתי לך שהם לא יבואו חחח"
התבאסנו עליהם רצח אבל ב 6 הם מצאו להם מונית שמגיע לחדרה.
אני לא חיכיתי נרדמתי(לחצי שעה,אפילו פחות).
אחרי זה הם באו,היה מצחיק,נחמד...גם פה לא נגלוש לפרטים.
מה שכה ב 11 וחצי כולם כבר היום רדומים,חחח יבגני הגזור הזה כמה פדיחות הוא עשה נכנס לחדר:"שטו אתו זה פידרי" יענתו אוחצ'ות,הרי הוא לא אוהב תסטייליסטים האלה וכל מיני דברים כאלה.
וכל דקה העיר אותנו והכניס תחברים הפדחנים שלו לחדר.
אחרי זה הוא הלך מלחמת דיחלופוסים (נו החרא הריחני הזה לשירותים) הוא שפך על קייסי היא עליו בקיצור עשו ריח אחד מסריח בבית,וכולם קיבלו בחילה מהריח.
יותר מאוחר בצוהוריים ככה יצאנו להכיר להם קצת את חדרה,הלכנו לים.
היה מגניב...
אוף אין לי כוח להקליד הכל,כל דקה הודעה מהאייסי עוצרת אותי,וגם אני לא בראש של כתיבה עכשיו.
טוב נו נמשיך בקיצור ולעיניין.
אני וקייסי רצינו לנסוע ביום שני בערב לישון אצל אסף ותום,אבל אמא שלי התחילה לעשות לי בעיות(כרגיל) אז בסוף הלכנו לישון אצלי.
אבל מה,תום ואסף נעלבו שלא באנו,אז ביום שלישי ככה בספונטניות לקחנו כסף ובאמצע הצוהוריים נסענו לת"א לפגוש אותם.
היינו תקועים הבאיזשהו פארק,מקום מגניב שקום לא היינו בו,היה נחמד דווקא,מלא צחוקים,יו אך אני מתגעגעת לכל זה.
אוף,שוב הרגשה הזאת,של :אני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי,ומה אני רוצה מאחרים..
אני בדילמות קשות:/
מצב נאחס.
גם עם ההורים המצב לא מעודד,רק מקשים יותר.
ואין שום יום עצמאות,יושבים בבית "חוגגים" סעמק.
אבל מה שמעודד שסוף סוף מצאתי עבודה,טוב אח שלי מצא לי עבודה בארומה,בימי שבת וחופשי...בע"ה אני מתחילה לעבוד ביום העצמאות (ב 24).
הגיע הזמן להרוויח כסף,להחזיר חובות...כשאני חושבת על זה יהיה לי כסף לבזבוזים XD ויציאות,הכי טוב לא להיות תלויים בהורים בעיניין הזה.
