בס"ד

או שלא.

למה לי צריך לקרות כל הבעיות האלו?

אני אצא לטיול. אני אצא. בע"ה.

אני לא אשאר בבית לבד. לא.

אני אצא לטיול.

~עדן מתקשרת לאימא, שואלת אותה מה התשובה של הרופא~

אימא: "עדן הרופא לא מרשה"

עדן: "מה? הוא אמר שכן!"

אימא: "הוא אמר שזה יותר מדיי קרוב לתאריך של הניתוח"

עדן: "אבל כבר עבר מלא זמן!"

אימא: "חודש"

עדן: "נו, מלא זמן!"

אימא: "הוא לא מרשה לך לצאת"

~עדן כבר מתחילה לבכות~

עדן: "אני כן אצא"

אימא: "את לא"

עדן: "אימא דיי! את לא מבינה איך כל הבית ספר מדבר על הטיול הזה, כולם יוצאים, אני לא נשארת בבית"

אימא: "נקנה לך שרקן"

~עדן כבר מיבבת~

עדן: "אני לא רוצה שרקן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני רוצה לצאת לטיול!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"

אימא: "את לא יוצאת."

ומאז השיחה, עד עכשיו אני רק בוכה.

דיברתי עם נופר, ואני מנסה לדבר עם אימא אבל היא לא עונה.

אני אצא לטיול. אני אצא. לא מעניין אותי.

אני אצא.

עדנחבר.