בס"ד

אמ.

טוב,

תקראו לי שקרנית-בלפנית-סנילית-

אבל כל פעם שאמרתי שאני אעדכן, באמת רציתי לעדכן, באמת רציתי לחזור לבלוג,

אבל משהו השתבש.

נעלם החשק.

החלטתי שבתחילת כיתה ט' אני יתחיל לרשום שוב.

אבל הקדמתי את המועד :]

אז היום צום.

ואני צמה.

או לפחות מנסה.

הבטן שלי מקרקרת ואני מפנטזת על הלימונדה שיושבת במקרר וקוראת לי.

אבל אני יצום.

אני ימשיך.

נשאר לי רק עוד.. 6 שעות.

מה אכלתי לפני הצום?

לחמנייה עם גבינה בולגרית.

עוד לחמנייה.

מלפפון.

שתיתי לימונדה.

ומים.

זהו. איך יכולתי? למה לא אכלתי יותר?

הכול באשמת אבא. הוא היה צריך להכין אוכל!

והוא לא הכין. [מרק עדשים מגעיל למדיי לא נקרא אוכל.]

אז לא היה לי כוח להכין לי אוכל.

אז עכשיו אני צמה עם בטן ריקה!

כל הכבוד לעצלנות שבי.

-.-

אה,

אני עובדת.

מהעבודה של אימא שלי,

שולחים בני נוער לעבודה בקייטנה מסכנה.

אוי,

אני סופרת את הימים שתסתיים!

נשאר לי רק יום רביעי [אני מקווה.]

הילדים חמודים,

כאילו הם באמת חמודים :]

אבל אני שונאת להיות לבד!

כל האנשים שם בני 17 ומעלה,

ואני היחידה שדיי קטנה.

-.-

מה לא עושים בשביל כסף.

אבל מה אני יעשה עם הכסף?

אימא: "אנחנו צריכים רשת לחלון בחדר ממ"ד.."

עדן: "תשכחי מזה"

אימא: "נשים לך בחשבון ונוציא בעוד 3 שנים"

עדן: "מה את אומרת. אין סיכוי! הכסף אצלי ואני הולכת לבזבז אותו! על משהו! כן! שכחי מזה!"

נראה לי אני יקנה מנורה עם בועות בפנים.

מגניב.

והחופש דיי נחמד.

לשני היה יומהולדת:] מזל טוב.

אני עכשיו יעשה עיצוב חדש כדי להעביר את הצום.

והעידכון הזה הוא גם דרך להעביר את הצום.

אז שיהיה לכם צום קל,

ושבוע טוב!

עדנחבר.

שתעדכן. בלי נדר.