בס"ד

אני כ"כ משועממת.

כאילו מרגישה ריקנות כזאת.

אני כ"כ מתגעגעת ללימודים!

כאילו לא ללימודים, לחברות שלי :[.

זה לא שאני לא נפגשת איתם בחופש,

אבל זה לא אותו דבר כמו לפגוש אותם כל בוקר.

ואני כ"כ רוצה לקנות דברים חדשים לבית ספר,

ולהשתמש בהם.

אבל אני יודעת שאחרי שבוע אני כבר יתגעגע לחופש.

אבל בכל מקרה.

הלכתי לשבת אצל אסתר.

היה נחמד.

חוץ מאשר תקרית לא נעימה...

הדר [הילדה בת 3 החמדמדה] סירקה את התוכים.

כאילו, לקחה מסרק ושמה אותו על הכלוב שלהם, ועושה רעש, ואני רואה אותם עפים מצד לצד, צורחים.

ואני, כאדם שנורא אוהבת תוכים, אומרת להדר: "הדר תעזבי אותם"

והיא, לפתע,

זורקת את המסרק לעברי ובוכה.

לא התכוונתי להעליב אותה, אבל התוכים היו כ"כ מסכנים!

פדיחות.

-

ולפי השבת הזאת,

החלטתי מה אני הולכת לקנות מהכסף של העבודה.

תוכים!

אבל הפעם אני אטפל בהם.

באמת.

ואני אשחק איתם ויאכיל אותם והם יהיו מאושרים איתי!

כן!

מחר ט"ו באב.

שיהיה.

יומטוב,

עדנחבר.