בס"ד

יום התעוררות היום. אני כ"כ מתרגשת. יהיה כל כך כיף! [=

בקיצור, כמה בנות התנדבו להביא דברים ליל התעוררות. ואני בניהם.

התנדבתי להביא עוגת הבית.

אז התקשרתי לאבא ואמרתי לו לקנות לי עוגה. אימא שאלה אותי למה אני צריכה להביא עוגה, אז אמרתי לה שכולן צריכות להביא משהו. [שיקרתי קצת. [:]

אז שני מגיעה אליי לשבת,

ובזמן האוכל שני שואלת אותי מה אני מביאה למחר.

עדן: "מערכת"

שני: "לא, ליל התעוררות"

"פופקורן"

שני: "לא! מה את אמורה להביא למחר"

עדן: "אה, עוגה"

אימא שלי: "ומה את מביאה שני?"

שני: "אני לא מביאה כלום.. זה התנדבות."

-אימא מסתכלת עליי במבט כזה...חד...ואני מתפוצצת מצחוק-

אימא: "זה מה שאת יודעת לעשות, להתנדב"

-עדן בוכה מרוב צחוק-

אימא: "כשאני אומרת לך לבוא איתי לחוג, אז לא, אבל להתנדב להביא עוגה כן"

-עדן מייבבת מרוב צחוק-

לבסוף נרגעתי, והודעתי לאימא חגיגית-

"זה טוב להתנדב!"

אחרי פדיחה קורעת זו,

אבא מספר לנו על הקשיים שלו.

ז"א, למה אנחנו מלכלכים כל הזמן את הפינת אוכל, את השטיח, הכסאות כבר חומים מרוב לכלוך, ולנו לא אכפת.

מה שהיא לי להגיד בנושא הוא מילה אחת: "אליאב".

אז אחרי הארוחה, אבא החליט לפתוח שמפניה. XD

אימא אמרה לו שהיא רוצה שיהיה רעש, גזים, שיהיה יפה הפתיחה של הבקבוק.

אבא כמובן התנגד, כאיש השונא לכלוך וכל חלקיק של לכלוך מפריע לו.

אז הוא ניער את זה קצת, ופתח את הבקבוק.

בהתחלה נשמע 'פק' גדול, ואבא השמיע אנחת רווחה שלא נשפך כלום.

ואז לפתע כל הגזים יוצאים, על השטיח השולחן, והרצפה. XDD

אני ושני מתפוצצות מצחוק,

ואבא אומר בקול "אני הלכתי לישון"

XD

אח"כ אני ושני הלכנו לשיר ומאי, צחקנו דיברנו ובאנו לשירן.

היה מאוד נחמד, ואני מקווה שגם כל השבתות יהיו כאלה! [:

יומטוב לכולם

עדנחבר.

נ.ב

אני מבקשת סליחה אם פגעתי במישהו. באמת סליחה מכול הלב, אני לא התכוונתי לפגוע בכוונה.

שיהיה לכם חג שמח!