בס"ד

היה נחמד.

אבל שנים שעברו היה בהרבה יותר כיף.

השנה פשוט היה ממש, אבל ממש קר. קפוא!

והמורות בכלל לא התחשבו בנו!

נתנו לנו ללכת בקור כלבים הזה, במקום לטייל עם האוטובוס!

-יש לי חום. למרות שמדחום מראה אחרת.-

שני, שירן ואני הלכנו ביחד לטיול.

עלינו על האוטובוס, תפסנו מקומות, צחקנו, שמענו מוזיקה, והיה נחמד.

הגענו לעצירה הראשונה-

הרצאה.

היא מאוד מצחיקXD

הוא סיפר לנו סיפור כזה, אם זכרוני אינו מטעני-

"אני זוכר בכיתה י"ב , המורה לימדה וכל הילדים צחקו, דיברו אחד עם השני, שמו רגליים על השולחן, ופתאום היא חוזרת לרשום על הלוח- ומישהו רשם על הלוח "בס"ד". המורה נבהלה: "יש כאן מישהו חוזר בתשובה? מי רשם את זה?" היא קראה למנהלת, ולבסוף גילו את הילד שרשם. מיד הזמינו את הוריו לשיחה, וסיפרו לו על הדבר. ההורים שלו עובדים בעבודה מסודרת, הורים מעולים אפשר להגיד. ההורים שלו נבהלו, ושאלו אותו מה קרה, איך פתאום, במה הם טעו, איך יכול להיות שהבן שלהם המוכשר חוזר בתשובה?! אבא שלו בא אליו ואמר: "אנחנו ניקח אותו לטיול סביב העולם, נעשה מה שאתה רוצה, רק תגיד מה קרה, מה גרם לשינוי הזה, למה את רוצה פתאום לחזור בתשובה, מה קורה לך?!" והילד בא אליו ואמר, "מה אתם רוצים ממני? בסה"כ רשמתי על הלוח 'בית ספר דפוק' "

XD

כולם צחקוXD

את ההמשך שמעתי בערך, קצת נמנמתי -הייתי תשושה-

ואז חזרנו לאוטובוסים.

לקחו אותנו לסיור. -________-

היה קר. הייתי כ"כ רוצה שמיכת פליז כזו שתחמם אותי!

אבל לא היה. לשני כאב הבטן.

קיצר, לא היה טוב.

אח"כ לקחו אותנו לריקודים. בחוץ. בקור.

מה עובר עליהם? מי רוקד בכלל?

אני רוצה לישון!!!!!1

אחרי הריקודים, הלכנו לכותל, שמתי את הפתקים המוכנים מהמחשב XD

התפללתי, ואז גילתי ששני נעלמה. חיפשנו אותה, התקשרנו אליה, ולבסוף שמעתי קול מאחוריי צועק 'עדן'

בסוף שני הייתה מתחת לאף שלי. -עיוורת שכמותי.-

ואז חזרנו לאוטובוס בפעם האחרונה...............

וישנתי..............

הו, יס.

בשעה 5:00 בבוקר הגענו לבית ספר.

שירן לקחה אותי הביתה.

הגעתי הביתה, ניסתי לפתוח את הדלת ומישהו סגר את המנעול למעלה.

איזה הורים חכמים.

ציפצפתי, ולבסוף אבא קם מהשינה ופתח לי.

הגעתי הביתה,

הורדתי נעליים,

שמתי פיג'מה,

פתחתי את המיטה,

לקחתי את הכרית שהייתה על הרצפה,

לקחתי מקארין את השמיכה,

וישנתי.

עד 12.

בחיים לא רציתי כ"כ לישון.

ואני עדיין עייפה.

יומטוב,

עדנחבר.

נ.ב.

אנשים, עוד מעט ראש השנה, אז הגיע הזמן לקבוע לעצמכם מטרות לשנה החדשה, להשתנות, לבקש סליחה, להיות בן אדם יותר טוב. ושכולכם בע"ה תכתבו בספר הצדיקים והטובים!