לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בס"ד


החיים שלי וכל מיני שטיות. מעניין, הא?

כינוי:  עדנחבר.

בת: 32

ICQ: 300760928 



תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2007

הבוק של דייגו;] + 10 פריטים


אני כ"כ אוהבת את הדג שלי.

כ"כ אוהבת.

הוא כזה מתוק וחמוד.

 

ביום שישי הוא היה קצת מדוכדך. הוא ישן רוב הזמן, בקושי זז ואכל, וחשבתי שהוא עומד למות.

ביקשתי מאבא שיחליף לו מים וינקה לו טוב טוב את הצנצנת;]

אז אבא לקח רשת וניסה לתפוס את הדג. הוא קיפץ וקיפץ ועד שלבסוף קפץ לכיור [עדן צורחת] ואבא תפס אותו ושם אותו בתוך קערת מים. וכל זה מלווה בצעקות שלי: "אבאא!!!1 תזהר!!!!!!!! אבאא!!!" ~עדן בוכה~

אבא ניקה את המקום, שפכנו את הדג, והוא נח לו בין האבנים הסגולות.

הדבקתי לו תמונה כאילו שהוא בים, נתתי לו גרגיר של אוכל, ועכשיו הוא מרגיש יותר טוב.

אמן שיחיה לפחות שנה. בבקשה.

אני יחליף לו כל 3 ימים מים, כי הדג שלי פולט =/

 

אז עכשיו, קבלו במחיאות כפיים סוערות את הדג הכי יפה בעולם!!!

 

הבית החם והאוהב;]



 

פוזות של דייגו;]



תמונה מדהימה של דייגו!!!!!!!!!1



מי חולה על דייגו יותר ממני?

3>


10 פריטים שאני אוהבת-

 

1. מחשב.

2. טלוויזיה [מ20:20 בלבד]

3. אוכל.

4. את הנגן אמפי4 שלי.

5. את דייגו. [למרות שהוא לא פריט, הוא חיה]

6. פלאפון.

7. את סוניה! [בקרוב תמונה של הבובה שלי, היא הבובה הכי טובה שהייתה לי מאז דבורון!]

8. אם היה לי מחשב נייד אז זה היה הפריט האהוב עליי.

9. השעון שלי. [מה הייתי עושה בלעדיו?]

10. פינצטה וחוט תפירה;]

 

פריטים שאני שונאת-

 

1. גיר!

2. סמרטוט רצפה.

3. מטאטא

 

וזהו נראה לי, אם אני אזכר אני אכתוב עוד.

 

יומטוב לכוולם,

עדנחבר.

 

נ.ב.

נופר,

חולה עלייך,

תהיי שמחה.

 



 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי עדנחבר. , 25/2/2007 15:22  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עומרי כותב :-) ב-3/3/2007 13:23
 



הטיול השנתי. D:


בסוף יצאתי לטיול.

איך?

אימא התקשרה לשושנה, לבדוק אם אני יכולה לבוא ביום השני של הטיול, אחרי כל המסלולים.

המורה שלי אמרה לה שביום הראשון יש רק מסלול של שעה וחצי [שבעצם הסתבר שזה 5 שעות] ואז הולכים למלון.

כ"כ שמחתי, כי זה אומר שאני יכולה לבוא לטיול! אני רק לא יכולה לצאת למסלולים, ואם המסלולים כ"כ קצרים אז למה שאני לא אבוא?;]

 

אז אירגנתי מהר את התיק, ולמחרת באתי לטיול.


קמתי בבוקר בשעה 6:20 [גם קמתי ב5:20 כי חשבתי שזה שעה 6] והתארגנתי, שמתי דברים אחרונים בתיק, ויצאתי בשעה 7:05. שני התקשרה אליי ואמרה שאני יבוא מהר כי האוטובוס יוצא. לא נלחצתי, כי אני מכירה את הבית ספר והאוטובוס לא יצא לפני 8.

 

הגעתי לאוטובוס, וישבתי ליד שני שירן ונופר. היא אחלה XD

שרנו, שמעתי שירים באמפי, צחקנו.

הגענו למקום עצירה כדי להתפלל. צילמתי את שני מתפללת והיא כעסה אליי. [שיהיה.]

אח"כ נסענו למסלול, שבסוף הסתבר שהוא 5 שעות ולא שעה וחצי.

כמה בנות התחילו להגיד: "אני לא הולכת, אני נשארת באוטובוס עם עדן"

וכ"כ שמחתי. זה אומר שאני לא אשאר לבד. למרות שחבל שלא יצאו למסלול, אבל הם רצו אני לא ביקשתי.

אבל אח"כ הם אמרו: "נראה לכם? חחחחחחח"

ממש לא מצחיק.

וגם מישהי אמרה: "זה לא בעיה שלנו שעדן עברה ניתוח"

ואז מישהי ענתה: "זה גם לא אשמתה"

וזהו. כבר לא יכולתי. התחלתי לבכות. מישהו ביקש ממכם להשאר איתי? מה אתם מדברים על זה עכשיו? כדי לפגוע?

 

הגענו למסלול, שיחקנו בהתחלה עם חישוק ואז הם יצאו. הסתבר שיש ילדה מח'2 שנשארה באוטובוס כי כאב לה הראש. [במילים אחרות, תירוץ לא לצאת למסלול] וכ"כ שמחתי!!!!!!!!!!!!!!!!.

שיחקנו טאקי עם המורה, נמנמתי, קראתי ספר, דיברנו, זזלתי גרעינים וכך עבר 5 שעות.

כולם חזרו מעולפות מהמסלול. כיף להם:]

נסענו למלון.

 

המלון נראה בסדר. כמו בניין דירות. החדרים מסריחים, וכמו המזל שלי, קיבלנו חדר בדיוק מול פח הזבל, שהוסיף ריח כ"כ נעים לחדר, בנוסף לנעליים המסריחות.

התקלחתי שלישית, [שיר, שני, אני, ומאי- אני צריכה לזכור את הסדר כדי שפעם הבאה יהיה סדר אחר, אה ומאי הלכה להתקלח בחדר אחר כדי לא להיות אחרונה]

והלכנו לאכול ארוחת ערב. האוכל היה נורא נורא נורא טעים.

אח"כ הלכנו לטיילת של אילת;]

נתנו לנו 40 דקות להיות שם. אז רצנו מהר לטיילת, ראינו דברים אבל לא קנינו כלום.

אח"כ הלכנו לקניון האדום ונכנסנו לאיזה חנות צעצועים- קניתי לקארין קופת חיסכון ועיפרון מחליף צבעים(:

יצאנו משם לראות סרטים לשיער ופתאום גילתי- נאבד לי המשקפיים.

החזקתי אותם ביד, ופתאום הם נעלמו. כ"כ פחדתי. לא בגלל שנאבדו המשקפיים[זה היה דווקא טוב, סופסוף להחליף את המשקפיים הדפוקות האלו], אלא בגלל שבטיול אני צריכה לראות סרטים, טלוויזיה, ואני לא יכולה בלי המשקפיים!

אז רצנו לחנות הקודמת, חיפשנו, אין. שוב חזרנו לסרטים, אין. עשינו סיבובים שוב מהחנות הזאת לחנות הזאת. אין.

הגיע הזמן לחזור והלכנו לכיתה. שיר אמרה לי שהמורה מצאה משקפיים. וואוו! שמחתי.

בסוף הסתבר שזה המשקפיים שלי. איזה ילדה מצאה אותם והביאה לה;] תודה ילדה.

 

חזרנו למלון, ראינו קצת טלוויזיה ודיברנו על כל מיני נושאים מעניינים D:

נרדמנו ב2 בלילה. היה כ"כ כיףXD


קמנו למחרת ב6 וחצי בבוקר. התארגנתי מהר, ויצאנו להתפלל.

אכלנו ארוחת בוקר מגעילה למדיי. לא היה פנקייקים!!!!!!!! למה?! כ"כ רציתי בפנקייקים!!!! זה 2 דקות הכנה!!!! הם לא יכלו להכין?! קמצנים.

מה שכן, הם הכינו ביצה מקושקשת, ביצה מקושקשת, ביצה מקושקשת, וביצה קשה. איזה טעים. " "

 

יצאנו מחדר אוכל עם בטן ריקה,

ועלינו לאוטובוסים.

עוד מסלול.

למרות שהמסלול קוצר בגלל החום הכבד, הוא היה עדיין 4 וחצי שעות באוטובוס. -.-

אבל היו מלא בנות שנשארו באוטובוס;]

הדר, אורטל, מלא בנות מח'2, אז היה דווקא נחמד באוטובוס;]

למרות שהייתי נורא רוצה לצאת למסלול.

שיחקנו טאקי, קראנו ספר, יצאנו לצלם את הנוף המרהיב, הצטלמתי עם המורהXD

זזלתי שוב גרעינים, קראתי ספר, והיה בסדר;]

הבנות חזרו לא רק מעולפות, אלא גם מזיעות, עם כאבי ראש, והקאות. מסכנות.

כנראה הם התייבשו בחוץ. כולם כמעט בכו. שני ממש כאב לה הראש.

התעללות לשמה.

 

אבל כנראה היה להם כוח לצעוק עליי. הם ביקשו ממני להיות אחרונה במקלחת. אמרתי להם שאם הם יתקלחו מהר, אני אתן להם את המקום שלי. אבל הם ממשיכות לצעוק, במיוחד *** שבכלל לא הייתה מעורבת, רבה איתי וצועקת עליי, פשוט חוצפנית. אני לא אומרת לה מה לעשות, אז שהיא לא תגיד לי. העיקר היא שומרת על המקום שלה טוב טוב.

 

הגענו למלון, ואמרתי ל*** שתלך להתקלח במקומי. אבל היא עדיין בכלל לא התארגנה. -.- [רואה ***? העיקר לצעוק עליי ולהעליב אותי.]

הלכנו לחוות גמלים כדי לאכול על האש. היה נורא מגניב שם. האוכל היה טעים מאוד!

שני תפסה מקום לכולם, וישבנו לראות איזה סרטון שהם עשו על הטיול. כמובן שלא היו תמונות של ח'1.

אח"כ שרו, ורציתי לצלם תמונה של בנות שרות ורוקדות, כדי לשים את זה בקליפ.

אז שירן ושני עמדו אחת ליד השנייה, וצילמתי את שירן כי ידעתי ששני תזוז וגם היה חושך ובכלל לא ראיתי את שני.

אבל שני נעלבה למה צילמתי אותה. כמובן. אז אח"כ היא הלכה לאינשהוא, ולא ידעתי לאן. חשבתי הלכה בטח לשיר ומאי או להמשיך לשיר.

אז אני ושירן נתנו מכות לשולחן ושרנו והיה נורא מצחיקXD

פתאום מיכל התחילה לבכות בגלל משהו. אז הלכתי לעודד אותה ונתקע לי בדרך קוץ ביד.

אח"כ שמתי לב ששני לא נמצאת עם שיר ומאי, אז הלכנו לחפש אותה. בסוף הסתבר שהיא הייתה ליד השירותים לבד.

דיברנו איתה, ואח"כ היא התעודדה. הלכנו לדבר עם מישהי, ושני חשבה שהיא עשתה משהו לא בסדר.

אבל הכול היה בסדר, והיא סתם הייתה עצובה.

אבל אח"כ היה בסדר. הלכנו לישון ב12 כי היינו כ"כ עייפות.


קמנו בבוקר, התפללנו, והלכנו למצפה התת ימי.

היה כ"כ מגניב! סופסוף לא נשארתי באוטובוס מיובשת. סופסוף לראות משהו.

צילמנו דגים, ראינו דברים מדהימים, והיה כיף.

אח"כ היינו צריכים ללכת לאושניריום, אבל פתאום שני שמה לב שנאבד לה הפקק של האמפי3. לא ידעתי בהתחלה שזה מה שהיא איבדה, והיא רצה לאנשהוא ולא ראיתי לאן. אז חיכתי לה ליד האושנריום. פתאום שמעתי את המורה אומרת לכולם להיכנס כי זה עוד מעט מתחיל. נכנסתי והתקשתי לשני לחזור מהר. התקשרתי אליה עוד פעם שתחזור. אבל היא לא הספיקה והתחיל.

האושנריום היה נורא יפה, והייתי בכיסאות הנעות למרות הגב. רציתי שיהיה כיף ולא לשבת ליד הזקנים שיושבים בכיסאות הלא נעות. היא סרט מעניין מאוד.

אח"כ שני הייתה עצובה למה היא לא נכנסה לאושנריום, אבל היא יכולה ללכת לשם עוד פעם, וגם זה רק אושנריום ויש עוד מלא מקומות כאלו.

הלכנו אח"כ לקיבוץ יטבתה, הצטלמתי עם סוס והיה מגניב.

היה ריח יוצא מן הכלל. קקה של הפרות. פשוט בושם.

ראינו איך מכינים שוקו, וקיבלנו שקית שוקו;]

קניתי לקארין רבעיות ולאימא כוס של פרה.

אח"כ הלכנו לדיונות, והתגלשנו בחול.

היה כיף(:

 

 

עלינו לאוטובוס ב4:30, והגענו הביתה ב7:50.

סבא לקח אותי הביתה. היא נורא כיף. אני נורא שמחה שבאתי;]

 

חזרתי הביתה, והשאלה הראשונה שקארין שאלה אותי:

"מה קנית לי?"

:)

 

היה כיף.

עדנחבר.

נ.ב.

אני לא מדברת עם נופר עד שאני מקבלת את התמונה שלי. בלי נדר.

נכתב על ידי עדנחבר. , 23/2/2007 11:08  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עדני אוחיון, ב-10/3/2007 23:53
 



אני אצא לטיול, בכל מחיר.


או שלא.

 

 

 

 

 

 

 

למה לי צריך לקרות כל הבעיות האלו?

אני אצא לטיול. אני אצא. בע"ה.

אני לא אשאר בבית לבד. לא.

אני אצא לטיול.

 

~עדן מתקשרת לאימא, שואלת אותה מה התשובה של הרופא~

אימא: "עדן הרופא לא מרשה"

עדן: "מה? הוא אמר שכן!"

אימא: "הוא אמר שזה יותר מדיי קרוב לתאריך של הניתוח"

עדן: "אבל כבר עבר מלא זמן!"

אימא: "חודש"

עדן: "נו, מלא זמן!"

אימא: "הוא לא מרשה לך לצאת"

~עדן כבר מתחילה לבכות~

עדן: "אני כן אצא"

אימא: "את לא"

עדן: "אימא דיי! את לא מבינה איך כל הבית ספר מדבר על הטיול הזה, כולם יוצאים, אני לא נשארת בבית"

אימא: "נקנה לך שרקן"

~עדן כבר מיבבת~

עדן: "אני לא רוצה שרקן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני רוצה לצאת לטיול!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"

אימא: "את לא יוצאת."

 

ומאז השיחה, עד עכשיו אני רק בוכה.

דיברתי עם נופר, ואני מנסה לדבר עם אימא אבל היא לא עונה.

אני אצא לטיול. אני אצא. לא מעניין אותי.

 

 

אני אצא.

עדנחבר.

נכתב על ידי עדנחבר. , 18/2/2007 15:15  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Queen of Heaven ב-19/2/2007 15:17
 



לדף הבא
דפים:  

17,970
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18 , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעדנחבר. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עדנחבר. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)