...

אני באמת חייבת להפסיק לעדכן כ"כ הרבה פעמים באותו יום.

אבל החלטתי, שכנראה ההרגשה הזאת שווה הרבה יותר מכל הבלע ומכל מה שהפיצולים חושבים.

אז שיחשבו מה שהם רוצים. כי טוב לי. אה.

וואי אני כל כך אוהבת את אחותי. ^^ מאמי שכמונתה.

היכולת הזאת להפוך את היום שלי מרע ביותר לנפלא- זה קסם.

מצד אחד, זאת הרגשה נפלאה. באמת.

מצד שני, זה לוותר לעצמך. זה מוזר. ממש.

בהתחשב בעובדה שלא פגשתי אותו ושזה מרגיש נפלא.

אני אפעם לא חשבתי שיהיו לי כל כך הרבה חששות ואני פשוט אגיד "נו, טוב" אחרי שיחה איתו.

נמאס לי מטיפשות ו.. כן טיפשות. אבל היי לא באמת אכפת לי. נכון שזה נחמד?

אז אני לא אמות, נכון? (כן, אני יודעת. אני מגזימה טיפה. רק טיפה)

אם לא הייתי מרגישה מחוייבת להזכיר לעצמי את הבעיות כל הזמן, היה הרבה יותר נחמד.

טוב, נו..  אז המשך יום קסום לכולם ^^