"מוכן." חייכה נטשה אל מריה.

"זהו?" שאלה מריה ונטשה הנהנה.

"מקווה שאהבת,אני צריכה לזוז לכנסייה.נפגש שם." נטשה נשקה למריה על לחיה ויצאה מן החדר.

מריה נעמדה מול המראה שנית.

שיערה היה פזור,קצוות שיערה מסתלסלים בגלים מושלמים,עיניה החומות מודגשות בשלמות,שפתיה מרוחות בשפתון מבריק.מריה חייכה.

"ביל פה?" טום נכנס אל החדר.

"לא." ענתה מריה בקרירות,חיוכה נמחק,מביטה בו דרך המראה.

טום נעצר במקומו,ראשו צועק לו לצאת וליבו מורה לו להישאר.

"את..את מדהימה." אמר טום כמהופנט.

"תודה." ענתה.

טום המשיך לעמוד שם,מביט בה ללא הרף.

"יש לך חתונה ללכת אליה,זוכר?" חייכה מריה בעצב.

טום פתח את פיו,שום קול לא בקע ממנו כך שרק הנהן ויצא מהחדר בלית ברירה.

מריה נעלה את נעלי העקב אשר הביאה לה נטשה ויצאה מהחדר.

"מוכנה?" שאל ביל,מופיע משום מקום.

מריה הנהנה.ביל אחז בידה והשניים ירדו אל המטבח.

במטבח עמד טום,שעון על המקרר ובוהה בתקרה וונסה שהתהלכה מצד לצד,עיניה הכחולות מסוקרנות וכה תמימות.

"אתם מוכנים?" שאל טום,מוריד את מבטו המרוכז מהתקרה.

ביל הנהן בחיוך,מגניב עוד מבט לכיוון מריה המדוכדכת ומהדק את אחיזתו בידה,כשאומר לטום במבטו;"זהו,מהיום היא שייכת רק לי."

טום הבחין בידיהם המשולבות,ליבו נצבט.'היא הייתה יכולה להיות שלי.'

 ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ 

הכנסייה הייתה הומת אדם,זה היה נראה שכל תושבי גרמניה התאספו במקום אחד.

לא היה מקום לזוז.אורחים,ביניהם כלולים בני משפחה,חברים,עיתונאים,צלמים.

טום כבר עמד לצד הכומר,תוהה איך נכנסו כל כך הרבה אנשים במקום כה קטן.

מזווית עינו ראה את מריה מביטה בו.היא עמדה מטרים ספורים ממנו,מחזיקה את ונסה בידיה.

ביל עמד לצידו,לבוש בחליפת מעצבים כמובן.

"אנו רוצים להתחיל,אני מבקש לשבת." ביקש הכומר מספר פעמים.

כשלבסוף התיישבו כולם,התזמורת החלה לנגן את מנגינת החתונות הידועה ודלתות הכנסייה נפתחו.מריאנה נכנסה.

 ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ 

מריה עמדה,אוחזת בונסה,בילדה של טום כביכול.

היא הביטה בטום,דמעות נאגרו בעיניה.

היא יכולה לעצור הכל,היא יכולה להחזיר אותו אליה,את מי שאהבה כל כך.

חלק גדול ממנה רצה ללכת,לא לסבול יותר ממה שכבר סבלה.

חלק גדול ממנה רצה לצעוק את האמת ולהרוס את הכל.

חלק קטן ממנה,אמר שזה מה שנכון לעשות.

המוזיקה החלה להתנגן באיטיות ומריה הצטמררה.'והנה הכל מתחיל.'

 ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ 

מריאנה נכנסה אל הכנסייה,לבושה שמלת חתונה לבנה ונפוחה,'ממש כמו של נסיכות.' חשבה מריה.

חיוך עיטר את פניה היפות והיא התקדמה באיטיות לעמדתה,לצד טום והכומר,כשבידיה זר פרחים.

כאשר הגיעה מריאנה,המוזיקה פסקה והכומר החל בטקס.

יצא פרק ממש ארוך.

20 תגובות והחלק השני