פרק שני :)

מקווה שאהבתם את הסיפור והעיצוב :P

פרק 2:

"את לא מבינה,יש לנו מפורסמים היום." חייכה אלכס שהופיעה פתאום.

"כן? מגניב." חייכה ניקי בחזרה.'ביג דיל,מפורסמים'.

היא אחזה בידה עט ופנקס,יוצאת אל מתחם בית הקפה,היא החלה להתקדם אל שולחן מסוים אך נעצרה.

"היי,מלצרית!" קרא קול עמוק,מהבחנה של שנייה ניקי הבינה שהיא המלצרית היחידה כעת וניגשה אל השולחן של בחור ובחורה.

בחור שלפחות מרחוק הוא נראה כמו בחורה.

היא בחנה את פניה של הבחורה ופתאום הוא נראה לה כגבר.

ניקי החזיקה את חיוכה בפנים,שומרת על עצמה מאופקת.

"כן? לא ביקשו מכם כבר הזמנה?" שאלה ניקי,מביטה בתווי פנים נחמדים ביותר.

"ביקשו." הוא ענה בחיוך.

"אז?" שאלה ניקי בקוצר רוח.

"רציתי לשאול אותך משהו." הוא ענה בחצי חיוך.

"כ-" , "ניקי!!!!!!" קול קטע את תשובתה.קול זועם של הבוס שלה.

"שיט.אני כבר חוזרת." היא מלמלה ובצעדים מהירים הגיעה אל צ'רלי.

"כן?" שאלה בחשש.

"למה איחרת?!" הוא שאל בכעס.

"אני,כי...נו,לא יודעת לא התעוררתי." היא נאנחה.

"ניקי,זו לא פעם ראשונה.בפעם הבאה אצטרך לפטר אותך." הוא אמר ובקולו נשמעה התנצלות.

הוא פנה לאחור ונכנס למתחם העובדים.

אלכס יצאה אליה,מביטה בה ולפי הבעתה של ניקי היא הבינה שהמצב לא טוב.

"מה קרה?" שאלה אלכס.

"הוא אמר שאם אני אאחר עוד פעם הוא יעיף אותי..." ענתה ניקי בעצב.

אלכס חיבקה את ניקי והלכה לעבר שולחן אשר קרא לה.

היא נשענה על הבר,מביטה בבחור שקרא לה קודם,הוא הביט בה וסימן לה להתקרב,היא הנידה בראשה לשלילה ונכנסה חזרה למתחם העובדים.

"תגידי," הוא פנה אל אחת המלצרות אשר עברה לידו.

"כן?" שאלה בחיוך ידידותי.

"מה אני צריך לעשות כדי שזו שנכנסה עכשיו תבוא לפה?" הוא שאל את אלכס.

"אוה,אממ...אני לא חושבת שהיא תוכל לגשת לכאן בזמן הקרוב.מצטערת." אלכס הנידה בראשה בהתנצלות והלכה.

"אולי תרד ממנה? המעריצות לא מספקות אותך?" הבחורה שהתגלתה כבחור שאל.

"אני לא יכול! ראית איזה אלוהית היא?!" ענה זה שלא יכל להסיר את מבטו מניקי.

-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-

"טום קאוליץ קורא לך." צחקקה אלכס.

"יופי לו.מי זה?" שאלה ניקי.

"זה,המפורסם שיושב עם אח שלו." ענתה אלכס.

"אה,אלה המפורסמים?" גיחכה ניקי ואלכס הנהנה.

"שילך לעזאזל.יש לי יותר מדי דברים על הראש עכשיו." אמרה ניקי.

"ניקי." צ'רלי נכנס למתחם העובדים.

"כן?" שאלה ניקי בהיסוס.

"אני צריך שתשרתי את שולחן א'." צ'רלי פקד.

ניקי הנהנה ויצאה מהמתחם,'שולחן א'? זה הרי...שיט.'

היא ניגשה לשולחן של התאומים המפורסמים והביטה בהם בייאוש.

"כן? מה תרצו להזמין?" שאלה באנחה,עוטה על עצמה חיוך מזויף.

"הוא כבר הזמין.אני רוצה להזמין..." הוא החל בחיוך.

"כן...?" המשיכה אותו ניקי בקוצר רוח.

"אותך." חייך.

"אה,תשכח מזה.יש לי חבר." הסתובבה ניקי,מתרחקת משם ומגלגלת את עיניה.

"מה הוא רצה?" שאלה אלכס.

"להתחיל איתי." ענתה ניקי,לוקחת הזמנה של מישהו בידיה.

"ואיך הלך לו?" שאלה אלכס בתקווה.

"רע.יש לי את מקס,זוכרת?" יצאה ניקי עם ההזמנה והגישה אותה בחיוך,חוזרת אל המתחם.

"זוכרת.את יודעת שעם מקס זה לא ילך רחוק.הוא מת מהלך." לחשה אלכס,מביטה סביב.

"אלכס,אני לא הולכת לדון איתך על זה,במיוחד לא עכשיו כשאני על סף פיטורים." יצאה ניקי עם עוד הזמנה מוכנה.

אלכס נאנחה והמשיכה לעבוד.

-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-

"הנה היא,ביל,תראה!" הוא קרא,לא מסיר ממנה את מבטו.

"וואי! יש לה חבר! רד ממנה,טום!" ביל גלגל את עיניו בייאוש.

הוא ידע שטום לא יוותר עליה בקלות.טום לא מקבל תשובה שלילית,אף פעם.

הוא התרומם ונכנס לשירותים של הקפה.

-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-

ניקי הרגישה מבטים,היא הסתובבה וגיחכה למראהו מביט בה.

'פתאט.' חשבה והמשיכה בשלה,יודעת שהוא מתבונן בה.

"מלצרית?" קרא לה שנית.

היא הסתובבה,מביטה בו וניגשת אליו בצעדים כבדים.

"כן?" שאלה.

"סבבה,את לא רוצה לצאת איתי,אוקיי.רק תגידי לי איך קוראים לך." הוא ענה.

"ניקי! טוב לך?" שאלה בחיוך מאולץ והתרחקה,מתפללת שילך כבר.

"ניקי." חזר טום אחריה בחיוך,מביט בה הולכת.

"יאללה,טום? הולכים?" שאל ביל כאשר חזר מן השירותים.

טום הנהן בחיוך והשניים יצאו מן בית הקפה,משאירים כסף על השולחן.

"יש לנו הופעה היום." חייך ביל,נכנס למונית.

"כן." חייך טום בחזרה,נכנס בעקבות ביל.

-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-

הלילה הגיע,חושך ירד על העיר,סוף המשמרת של אלכס וניקי.

"אנחנו הלכנו.ביי לכולם!" קראה אלכס,תופסת את התיק שלה בידה ויוצאת.

ניקי חייכה חיוך קטן,תולה על עצמה את תיק הצד שלה ויוצאת בעקבות אלכס.

"מה?" שאלה ניקי לאחר שאלכס הביטה בה מבט ארוך.

"הוא היה חתיך.אני לא מבינה אותך." היא ענתה.

"יש לי את מקס.כמה פעמים אני יכולה לחזור על זה?" שאלה ניקי.

"כן,אבל מקס לא יכול לתת לך את מה שטום יכול." אמרה אלכס.

"קוראים לו טום?" שאלה ניקי.

"כן.ואל תנסי להחליף נושא,ניק.את יודעת שאני צודקת." ענתה אלכס וניקי רק המשיכה ללכת בשתיקה.

"מקס כבר מת.מקס יישאר ככה לנצח.את תתחילי להזדקן,והוא יישאר צעיר.

בסופו של דבר את תמותי,אבל מקס יישאר.

את סתם תבזבזי זמן על מישהו שאחר כך במילא ימצא מישהי אחרת." אמרה אלכס,מנסה לדבר אל ההיגיון של ניקי.

"אבל אני אוהבת את מקס..." ניקי אמרה,ראשה מושפל.

"ומקס אוהב אותך.אבל אין לכם המשך אלא אם כן את תהפכי כמוהו,ולזה אני לא אסכים,שתהרסי לעצמך את החיים עוד יותר.

עם טום יש לך עתיד.הוא ייתן לך את החיים שמגיעים לך.

יש לו כסף,לא תצטרכי לעבוד בקפה יותר..." המשיכה אלכס לדבר אל ניקי בזמן שהן הולכות ברחוב החשוך,לא מודעות לכך שמקס שומע כל מילה ומילה.