אני עומדת על שני ציונים שכנראה יהיו לא טובים

הפסקתי ללמוד ברצינות

הרבה לפני שהוא חזר יש לציין

חופשת חנוכה לא עשתה טוב למוטיבציה שלי בכלל

פחות מחודש,לתת עוד פוש אחד קטן

נראה נורא חסר טעם ורחוק מהשאיפות שלי..

כרגע מתפוצץ לי הראש אחרי שנת ערב מוקדמת,

אני כועסת מאוד וזה מכאיב לי במוח

אני כועסת עליו

ועליהם

הם קורעים אותי לגזרים עם הרצונות שלהם,הדעות שלהם

אטומים לגמרי למה שיש לי לומר

הוא אומר לי להתחיל לעמוד על שלי,להפסיק לתת לדעות של אחרים להשפיע עליי.

זה עניין של עקרון לפי דעתי

זה כבר לא קונצים של ילדה קטנה שרוצה לישון עם הבחור

הבחור שהיא אוהבת,

זה עיניין של פרנציפ , להגיד להם "עד כאן"

אין שום סיבה הגיונית בעייני לסרב לי

אני כבר לא הילדה הקטנה שלהם

אני לא תמימה יותר

אני עם הראש על הכתפיים

והגיעה הזמן להציב גבולות.

כן זה פוגע להבין שבין הסיבות שאני סבלתי כל כך הרבה חודשים

היא המשפחה המפגרת הזאת

"כשאת לא עושה שום דבר בשביל עצמך,את פוגעת גם באחרים"

כן ,אתה אגואיסט

אבל לטווח הארוך אתה צודק

לא חשוב לי ולא דחוף לי לישון איתך,למען האמת

אבל היה לך חשוב לחזור ולהלחם

כי אכפת לך ממני,כי אתה מתגעגע אליי כל יום ויום

אז כנראה שאני צריכה להלחם עלייך ובשבילך.

שיגיע מחר ,לדבר עם אמא

לדבר איתו ואיתה שוב

מאמץ אחד אחרון..לפני שחמישי יגיע.