יש בי צורך לכתוב ולתעד כל פרט ומחשבה שעולה לי לראש.

Theres no limit on how far I would go
No boundries no lengths
Why do we say that until we get that person that we thinks
Gonna be that one and then once we get em its never the same
You want them when they dont want you

Soon as they do feelings change

אני פשוט צריכה לשתוק,להחזיק בעצמי את הבלבול הזה,לתת לזה לעבור

אז אין יותר אזרחות,לשון,ו..אנגלית.

רק ה' יודע כמה בעיות עשתה לי המורה הזאת ,כמה עצבים היו לי ממנה

וכמה סיגריות עישנתי פעם בגללה אחרי כל וויכוח חסר פואנטה שהיא יצרה

מהשעה 18:15 היא לא הבעיה שלי ,לא לא,לא יותר .

צריך לתפוס את עצמי בידיים,נשארו רק שני בגרויות חורף

לתת פוש כמה שאפשר,לא לוותר

אני מרגישה במסלול הנכון ,בלי עין הרע הולך לי טוב

למרות שאני בוחרת את רוב הימים לבלות בשינה של 13 שעות

או סתם להתבטל לי מול המחשב ,לראות סרטים

וואו

אני מרגישה חסרת חיים

אנשים שמכירים אחד את השני בפעם הראשונה תמיד שואלים "מה את\ה עושה ביום יום בחיים שלך"

יש אנשים שיגידו ,אני בלהקה יש לי חזרות ואני מופיעה ואני מפתח את עצמי

יש כאלו שיגידו שהם מתאמנים 3 פעמים בשבוע באתלטיקה קלה ונוסעים לתחרויות

יש כאלו שיגידו שיש להם חוגים ,שהם שרים,רוקדים,מציירים

ויש את האנשים שהם כמוני,

אנשים שבתאכלס מידי פעם יוצאים לריצה במקרה הטוב,ועם חברים פעם ב..

שלדעתי ,לי יש יכולות, אני מסוגלת לעשות עם עצמי משהו

כי בי יש תשוקה לריקוד ולשירה,ואני גם אוהבת לצייר מאז שאני קטנה

אז למה כ"כ קשה לי להשתייך לקבוצות ההם ,להתמיד..

אני לא רוצה להרגיש משעממת ,כי זה מה שאני מרגישה עכשיו

פתאום אין על מה לדבר עם אנשים ,חוץ מרכילויות מפגרות ושיחות ריקניות.

טוב השעה 19:56 ,אני אקטע את עצמי ואחזור להיסטוריה.