היה היה פעם זאב אחד קטן

אני ילד הומו אכזבה. אמרתם שאתם מקבלים אבל אני תמיד יהיה ילד הומו אכזבה. לכולם כבר יש ילדים ורק אני רווק אכזבה. ילדים אצלי זה סימן שאלה.

אני בכלל לא רוצה ילדים, לא אוהב, לא מחבב ילדים. גם בתור דוד אני לא מוצלח במיוחד.

כולם אוהבים את דוד א', אליי באים רק מעל גיל 10. הם בעצמם יודעים שאני חסר סבלנות.

דוד אכזבה. דוד הומו אכזבה. היא קטנה עם שמלה ופרחים באה אלי ואומרת למה יש לך שרשרת. אתה בת? אתה בת יאיר? ואני ממתיק סוד לא עונה, ממשיך לערבב את הקפה שלי. אבל הלב שלי צועק לה את יודעת מה מיידלע, אני בת, בסדר? מקובל עלייך? אני בת!

בואי נשחק בבובות, אני ואת. ולמה יש לי שפם את שואלת? כי ככה זה בעולם. לפעמים בנים אוהבים בנים וככה אנחנו חיים. ככה אני מותק, דוד הומו אכזבה.

בחתונות הדודות באות אומרות לי בקרוב אצלך בקרוב אצלך. מה בקרוב אצלי? בקרוב אצלך! לפעמים בא לי לקחת את המיקרופון ולהגיד "בקרוב? בקרוב בתחת שלי!"

מתי אני אתחתן את שואלת? בעולם אחר אולי. אני בכלל לא רוצה חתונה, אני אחיין הומו אכזבה. לא רוצה ילדים גם.

אני ילד הומו אכזבה. אבל החלומות שלי מתוקים. רואה אותך איתי בבקתה מעץ באמצע היער עם שני כלבים ושני ילדים ואח בוערת ותותים במקרר כל הזמן ושלג בחורף ובקיץ שמש ובבוקר לשבת במרפסת עם כוס קפה ושמיכה עבה ולהריח כל יום לפני שהוא מגיע ולהריח אותך לידי נושם נשימות רכות ומחייך אלי בעולם הפרטי שלנו.

אני ילד הומו אכזבה, אבל החלומות שלי מתוקים.