כבר בגן התאהבתי בא'. בתור מבוגרים קצת קשה לנו להיזכר איך היינו מאוהבים פעם,
בעיקר בגלל שרוב המבוגרים השפויים אינם נוהגים להתאהב בילדים קטנים.
אבל אני זוכר איך התאהבתי בא'.
זאת הייתה אהבה עזה כנה ואמיתית.
רגעי השיא היו כשא' היה מרביץ לי. ממש תסמונת הילדה הקטנה עם הצמות, רק שלי לא היו צמות, אומנם תמיד רציתי.
כשאנשים יוצאים מהארון הם צריכים להיזהר, אם זה יהיה במקום לא נכון מישהו עלול לחטוף זפטה מהדלת הנפתחת ועלול להגיע לבי"ח.לכן כשיצאתי מהארון בפעם הראשונה הקשבתי טוב טוב לקולות בחוץ ובדקתי שלא עובר אף אחד שיכול להיפגע. אף אחד לא מזהיר אותך שזה יכול לקרות.
פתחתי את הדלת ואמרתי לעולם "אני הומו בין אם תרצו ובין אם לא. בין שידעתם ובין שלא היה לכם מושג.
אני ה-ו-מ-ו. ועכשיו פיניתי לכם מקום לבגדים וצעצועים." ,משום מה בחוץ זה היה הרבה יותר קל מאשר פה.
הרבה זמן מנעתי מעצמי כתיבה בעיקר בגלל שלא יכולתי לחשוב איך לעזאזל אני משנה את הבלוג הזה ממה שהוא היה למקום העליז שהוא הולך להיות.
אז האהבה שלי לא' לא צלחה כמובן, בגן חובה כבר הבנתי שהוא לא הגבר שאני מחפש.
ביסודי כולם היו מאוהבים בי', למרות שאף פעם לא השכלתי להבין למה, הוא היה נמוך כמעט כמו בן גוריון,כל הבנות בכיתה עקפו אותו בגובה וגם אני, אבל משום מה כולם היו להוטים אחריו.
האמת שגם הייתי מאוהב בילדה אחת, אבל זאת לא הייתה אהבה לשמה. אולי הייתי מאוהב בה רק כי ידעתי שאסור להתאהב בבנים.
בכיתה ז' התאהבתי בל', איי איי איי כמה עטים נגמרו לי בגללו. הוא באמת היה גבר ראוי, חבל שבכיתה י' הוא עזב ושבר את ליבי לרסיסים.
ישבתי בחדר ובכיתי כמו נערה רגשנית.
בצבא גם לא הנחתי אחר חיפוש הגבר המושלם בשבילי, אומנם כל החיפושים עלו בתוהו.
לבסוף הגעתי למקום שבוא אני עומד היום - חייל משוחרר. כשאתה משתחרר אף אחד לא
מכין אותך לזה שבשורה תחתונה, אם לא תמצא עבודה, אתה עלול למצוא את עצמך
מתבונן בתקרה ואומר שוב ושוב "אוקיי, מה עכשיו?".
להיות עליז כל הזמן זה לא פשוט. לא בגלל אנשים אחרים שלא מקבלים אותך, בגלל עצמך שלא מקבל אותך. אתה לא רוצה להאמין שאתה עליז,
ועד שאתה מתחיל לקבל את זה ולהאמין ולהגיד "אוקיי", לומר "זה אני, אני עליז" -עד אז כבר לא אכפת לך אם מקבלים אותך או לא מקבלים אותך, אתה מתחיל להגיד דברים כמו "לא טוב לכם? תמותו!", ולאט לאט אתה הופך לגוש ענק של ח(רא)ומות.
מלא מלא חומות, גדולות, קטנות, ענקיות, סיניות, אנגליות, צרפתיות. חומות
שנועדות להפריד אותך מהעולם החיצוני במקרה הצורך, שתהיה לך טירה ענקית
לברוח אליה כשמשהו משתבש. והטירה שלי? הו הו כמה שהיא גדולה. טירה ענקית,
עצומה. טירה לברוח אליה.
אחרי שהיית הומו בארון אתה מתחיל להיות הומו בטירה, וזה גם לא נוח במיוחד, טיפה פחות צפוף אבל עדיין.הסיבה העיקרית שאתה אוהב להשתכן בטירה היא פשוט בגלל שזה המקום שלך. הבית הבטוח שלך. ולמה צריך בית בטוח בעולם נאור כמו שלנו?
בוא נתעלם רגע מהעובדה שלא מקבלים אותנו העליזים בכל מקום, לא במאה אחוז בכל אופן. זאת לא הסיבה שאתה צריך מקום לברוח אליו.
הסיבה היא משום שעולם של גברים הוא, פשוטו כמשמעו, עולם של גברים. אבל זה כבר סיפור אחר ויסופר בפעם אחרת.
אני הייתי יאיר ותודה שהקשבתם לי.
~~~~~~~~~~~~~~~~~
תלוי את מי/ יאיר
בחלום שלי
אנחנו יושבים בסוכה
ירוקה באמצע המדבר
ורוח קרירה מנשבת
משחקת בסדינים הלבנים
והמקום השקט והקטן הזה
שייך רק לי
פטה מורגנה טהורה
כי בעולם הזה
לפעמים זה חטא לאהוב
אפשר אבל תלוי את מי
ככה אומרים
בחלום שלי
אנחנו יושבים בסוכה
ירוקה באמצע המדבר
ואהבה קרירה מנשבת
מלטפת סדינים לבנים
ואל המקום הקטן הזה
כדאי לברוח
כי בעולם הזה
לפעמים זה חטא לאהוב
ככה אומרים
אפשר אבל תלוי -
את מי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
זאב ערבות זקן
