מסעותיו של חובב זין בשדות הזרגים האין סופיים

אתה כותב מכתבי אהבה ואני לא קורא

אתה מתקשר לדבר, ואני לא עונה

אתה מלא פליאה על כך שנאלמתי דום

ואין בי מילה אחת של אהבה

לומר לך.

תשובתי לך:

את כל מה שהיה לי לכתוב, כתבתי באבני השולחן שיצרתי עבורך, בכתב אהבתי.

כל אבן פסיפס שסיתתי ספגה את אהבתי אליך, כל טיפת דבק שחיברה בין אבן לעץ, חיברה את נשמתי לשלך.

עכשיו ביושבך על יד השולחן, תוכל לקרוא את מילות אהבתי המסותתות באבנים קטנות, שזורות בדם אצבעותי ומהולות בזיעתי.

כולן שירה, כולן אהבה אחת גדולה

היה שלום אהוב יקר, נשארה לך רק מצבה

הייתי

 ולא אשוב חזרה.

זאזי