 כינוי:
.Wind מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2010
אין לי מילים יותר.
אין לי עוד דרך לתאר את התחושות, אני מרגישה שאני מתפוצצת כבר, זה פשוט לא אנושי,
זה לא אנושי הדבר הזה...
אני לא מוצאת שום דרך אחרת חוץ מלהרוג את עצמי ואני לא אומרת את זה סתם, אני רצינית.
אני לא מוצאת דרך לברוח ממך, מהבנאדם שאני הכי שונאת בעולם.
ממך, שהרסת אותי וריסקת אותי
ואתה ממשיך לעשות את זה, כ'כ כ'כ בקלות. כל לילה, כל ערב.
עוד פעם
ועוד פעם
ועוד פעם
ועוד פעם
ועוד פעם
ועוד פעם
עד מתי, תגיד לי, עד מתי? תניח לי, תן לי לחיות.
תן לי לשחרר חיוך אחד מבלי להעניש אותי אח'כ, אני מותשת ממך כבר. כל כך.
אני לא מבקשת כבר כלום, לא אושר, לא שמחה, לא שלווה, לא כלום.
אני רק
מבקשת
ללכת
מכאן. לתמיד. ולא לחזור. אני לא רוצה לחזור, אני לא יכולה, אני לא מסוגלת, אני לא יכולה לתפקד כבר...
אני מרגישה שאני מתחרפנת, שאני מאבדת את השפיות שלי, אני פשוט...
לא יכולה לקחת את זה על הכתפיים שלי יותר.
אני לא יכולה לסבול את עצמי ככה, לא אותך, לא אותך אמא, שהבאת אותי למצבים האלה, אני פשוט לא מסוגלת להתמודד עם כלום.
אני בן אדם מרוסק ושבור עד העצמות, אני גמורה מהיסוד שלי אני פשוט לא יכולה ככה יותר.
שמישהו יוציא אותי מכאן, בבקשה,
אני כותבת את זה בדמעות ואני רק רוצה שהן יפסיקו.
אני רק רוצה להפסיק להרגיש את הכאב הזה שרוצח אותי מבפנים, אני פשוט. לא יכולה. יותר.
אני בן אדם הרוס וגמור שהוציאו ממנו כל טיפת אהבה, הוציאו ממני את המיץ, סחטו אותי כמו לימון,
אני נטולת כוחות ונטולת שפיות לחלוטין.
אני מוטרפת, כואב לי יותר מדי, אני לא מסוגלת לסבול את זה יותר. אני פשוט רוצה שמישהו יקח ממני את הכאב הזה כי הוא כבד
והוא הורס אותי והוא רוצח.
הוא חונק ומתמשך, כמו מוות ביסורים.
אני לא מבקשת כלום
באמת שכלום, אין לי אף משאלה, שאיפה או רצון, אני רק רוצה להפסיק להיות ואני מתכוונת לכל חלק קטן מהבקשה הזאת,
אני שלמה איתה
ואני רוצה איתה
והיא סופית ומוחלטת, לתמיד.
| |
מה יהיה איתך?
מה יהיה איתך תגידי לי, מה?
מתי תפסיקי להחליט שאת בסדר ליום אחד ואח'כ תשברי שוב?
תשתקמי כבר, תפסיקי, אין לי כוח אלייך, לא רוצה לחיות בתוכך או איתך
לא רוצה אותך יותר
לא תגוף שלך
לא תרגשות שלך
לא תכאב שלך.
נמאס לי לסבול אותך כבר את יותר מדי FULL OF SHIT את לא מבינה את זה?
תמותי כבר, אין לי כוח אלייך אני שונאת אותך
| |
משהו השתנה.
לאדעת מה, פתאום באלי פשוט לשבת ולכתוב.
כאן ועכשיו, כשאני לבד עם שיר שממש מחיה את הרגשות שלי שוב,
בא לי לחזור להיות כמו פעם ופשוט לכתוב.
בלי חוקים או איסורים מיוחדים, רק לשפוך הכל.. just like good old times.
אני כ'כ מצטערת שאיבדתי את החוש הזה שלי לכתיבה...
חשבתי שזה כלום, סתם מילים שאתה כותב ומשאיר אותן בחור שלהן, אבל זה משנה כ'כ הרבה.
זה באמת מוריד קצת מהלב, יש צעקה מסוימת וזה כ'כ עדיף על השקט שבתוכי.
הכל חרא אצלי, הכל באמת מחורבן ומוחרב והרוס, ועדיין יש בי טיפת אופטימיות.
משהו כזה, שכשאני נושמת, פשוט לא שחור לי בפנים.
משהו כזה, שאני אשכרה נושמת אויר נקי.
לאדעת מה איתי האמת, המצב עדיין בקרשים, אבל לפחות לנשום אני יכולה...
וזה שינוי. ענק. כ'כ ענק.
אני מרגישה כאילו שכחתי לנשום או משהו כזה, ואני יודעת כמה זה נשמע מוזר ומטומטם, אבל ככה זה.
לא משנה כמה חרא לי בפנים לפחות למדתי לחיות עם זה, לסבול את זה ולא להרגיש שאני הולכת למות כי אני לא מצליחה לנשום.
לפחות את חיה עכשיו...
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
