אני צועדת כעת במציאות חונקת
ומחפשת את הדרך אל האושר
אני מתמודדת עם טעויות העבר שלי,
וגם עם כאלה שלא...
מנסה לעלות מעלה מעלה להגיע אל ההר
אל המקום המאושר,
מביטה למעלה ועייני חושכות
בדרכי עומדים ניסיונות רבים
סלעים,אבנים,חיות,וקוצים...
עומדים אי שם הרחק ומאיימים.
אני שואלת את עצמי
האם לנסות לעבור אחד אחד את כל המוקשים?
לדלג מעל הסלעים הגדולים?
ולהיפצע מן הקוצים הכואבים?
רואה למעלה את האור עומד לו על ההר בחיוך טהור
קורא לי,צועק לי, 'צאי מהשחור'
ואני שואלת את עצמי, האם רע לי פה למטה לבדי?
יושבת וחושבת על העצב, והחושך,
שנמצאים פה על ידי...
עוצמת את עייני בניסיון למצוא תשובה
ובראשי עולות מנגינות של תקווה,
חושבת על הטוב שבתוך החשכה
ומייד עולה בי נעימה של אהבה.
פוקחת את עייני כמו מתוך חלום מתוק,
ורואה שבדרך אל ההר,
נסלל לו שביל מואר וירוק..
שביל שנועד רק בשבילי
שביל שנוצר לעתיד הרחוק,
שביל שיתמוך בי בין הקוצים
ויראה לי את הדרך בה הטובים רצים.
מביטה אל השמיים בשמחה
כי אני יודעת שכעת קיבלתי מתנה,
מתנה משמיים שהרווחתי ביושר
הרווחתי את חצי הכוס המלאה
בדרך אל האושר.

אמא,תודה.
