אז ניסיתי להבין מה אני בעצם עושה במצב שלי.
איך אני משנה את ההחלטה הבעייתית שיישמתי.
והגעתי למסקנה אחת, שיכולה להיראות מאוד ניבזית או רעה בעייני הרוב -
עדיף להשאיר את השקר הזה ככה.
בלי לעבור עליו שוב ושוב ולגרום לעוד אנשים להפגע מזה.
קרה, עבר. אי אפשר לשנות את מה שכבר נעשה.
אני יכולה לסיים את זה מהר, זה כל מה שאני עוד יכולה לעשות.

לכל אחד יש החלטות לא נכונות.
אבל זה עדיף, על החלטות גרועות.
החלטות שיכולות לשנות את כל מה שחשבנו עליו עד היום.
לגרום לאנשים לראות אותנו בפנים אחרות,
להיות בטוחים שאנחנו שונים לגמרי.. ממה שאנחנו באמת.
יש דברים שצריך לחשוב לא מעט פעמים בשביל להבין מה היה בסדר,
או לא בסדר.

מכירים את הימים האלה,
שהכל היה בסדר. שום דבר לא היה יותר מידי בעייתי.
יום מצחיק כזה, שלא קרה בוא משהו משעמם, מרדים או מציק.
אבל עדיין,
בסוף היום יש הרגשה.. מגעילה כזאת.
כאילו שהיום הזה היה יום גרוע.
אבל אי אפשר להזכר בדבר רע שקרה היום.
כי לא קרה דבר כזה.
אבל התחושה לא עוברת, ולא מבינים למה.
מנסים להזכר בכל רגע היום,
משהו בטוח קרה. משהו.
לא הגיוני שכלום לא קרה,
אחרת, למה מרגישים כ"כ רע?