וכל הזמן זו אותה תחושה
אני לא יכולה לישון בלעדייך
למה באת, למה הגעת
היה כל כך רגוע כאן לפנייך
והדמעות שאני בוכה
לא מכאב, לא משמחה ולא עצב
רק מזכירות לי את העובדה-
שאני חיה בעצם
הרגשה משונה
כמו לפני נפילה
זה הלב שנכנע
לכל הטוב ולרע
ולהיות חלשה
אוהבת אותה
ואלה הסודות של חייך
את לא, תגלי לעולם
כל עוד תכסי את פנייך
איש לא יראה,
את השריטות,
המתחבאות מתחת לסודות.
תקשיבי טוב פעם אחרונה
אני כותבת לך ואת מתעלמת
כמה רע עשיתי לך,
השארת אותי בשדה הקרב מדממת
והדמעות שאני בוכה
הן לעולם לא נשפכו כאן בעצם
אז עד לפעם הבאה להתראות בגן-עדן
הרגשה משונה
כמו להיות אסורה
בתוך הלב שנכנע
אל יופייך הנורא
שמתקלף כמו קליפה
אוהבת אותה
ואלה הסודות של חייך
את לא, תגלי לעולם
כל עוד תכסי את פנייך
איש לא יראה,
את השריטות,
המתחבאות מתחת לסודות.
ותמיד אהיה זאת שיודעת
את תפילותייך בין שתיקותייך
ותמיד אהיה זאת ששומעת
את קול שפתייך,
את סודותייך
אלה הסודות של חייך
את לא תגלי לעולם
כל עוד תכסי את פנייך
איש לא יראה את השריטות
המתחבאות מתחת לסודות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
