חיה בבועה |
| 3/2008
בלוג חדש!
טוב, לא כל כך חדש, אבל תנו לי להתלהב מהפוסט הראשון.
אז מה בעצם כותבים בפוסט ראשון? סתם חופרים?
ככה הולך יום רגיל אצלי:
אני מתעוררת, אומרת בוקר טוב לשעון המעורר שמזמן הוצאתי לו את הבטריות כי הוא מתקתק בלילה, וחוזרת לישון. כעבור שעה אני קמה והולכת לביצפר. אני מגיעה באיחור לשיעור מתמטיקה, ומגלה שקיבלתי 59 במבחן. אני מתעצבנת על המורה גבי אל תגע בי, כי הוא לא הקשיב לי במבחן, כשרציתי לומר לו שאפשר לענות על שאלה ספציפית בשתי דרכים. כי החיים הם לא 1+1, לפעמים יש הרבה דרכים להסתכל על העולם! הוא כמובן, לא מסכים איתי, והולך עם מה שלימדו אותו ביסודי. אני מתעצבנת, לא רק בגלל המבחן, סתם כי אני בת אדם עצבנית, וזורקת את הפלאפון מהקומה החמישית לשלישית (שבחישוב מהיר זה יוצא 2 קומות). הפלאפון בכלל לא שלי, החלפתי עם חברה לפני יותר מחצי שנה. אני יורדת להביא אותו, ושם מחכה לי המורה לגיאוגרפיה לשעבר, ששואלת "זאת את שהפלת את זה בטעות?" "לא, בכוונה" "בכוונה?!?:O". אני חוזרת לשיעור ומראה למורה מה הוא גרם לי לעשות לפלאפון (שבר פנימי, כל המסך צבעים מוזרים ולא רואים כלום). המורה מבין שיש רק דרך אחת לגרום לי לעזוב אותו בשקט. הוא מעלה לי את הציון ב-2 נקודות. אני מקבלת 61. זה נשמע לי הרבה יותר טוב מ-59, אז אני שומחת. אני מבריזה מהשיעורים האחרים כדי ללכת לתיקון באורנג'. התיקון עולה 39 ש"ח.
מסקנה: תאכלו אבטיח- גם טעים, גם בריא.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
