וואי כמה דברים קורים..

גיליתי שאמא שלי בהיריון..!

כל כך שמחתי! חלמתי ופינטזתי על זה שיהיה לי עוד אח קטן...

וואי זה כזה כיף [עד שהם גודלים..יש אחד בן 6 מסתובב לי בין הרגליים כמו טפיל]

כבר ידעתי שנקרא לו גיא... כמו שהם רצו לקרוא לילד הקודם, אבל בסוף החליטו לקרוא לו אור [ואני אוהבת אותו. מאוד.]

אבל אתמול בלילה... היא הפילה...

היא התחילה לדמם... ובשניה! התנפצו כל הפנטזיות של המשפחה..

כואב לי. מאוד.

אז לא יהיה לי עוד אח.. אבל זה היה בשלב מוקדם כל כך, וזה לטובה.

6 שבועות היריון.. אם כבר להפיל, אז עדיף בשלבים המוקדמים להיריון....

אבל עזבו, זה מעציב אותי.

לנושא אחר שמעציב אותי מאוד...

מעיין עוזבת ביום שישי...

אין לי מושג איך להתמודד עם זה...

נופלים עליי כאלה דברים במכה... יום אחד החיוך לא יורד מהפנים, ויום אחר את רק בוכה...

כמה שהכל יכול להיות הפכפך... אבל יש יתרונות לכל דבר..

אבל פאק.. תעזרו לי למצוא את היתרונות בדברים האלה!

מחר אילת.. אמא מתעקשת לנסוע למרות ההפלה...

כנראה שהיא מרגישה טוב בכל אופן...

אני אשתדל להנות, ואנג'ל יהיה שם... הוא בבסיס.. אז אני אראה אותו.

אז ביי ביי.