הפרק נימחק, אני משכתבת אותו ><
בכל מיקרה, אם יהיו המון קוראים, או כאלה שיקראו באופן קבוע.. אני יעשה רשימה ויודיע לכם מתי עולה פרק חדש 
אגב, עוד מעט עולה עיצוב חדש D:
אז.. תהנו!
-
דני ניכנסה לפאב בריצה וניגבה את הדמעות. ניקול רצה אחריה "חכי!" היא צעקה.
דני עצרה והסתובבה. ניקול החלה לדבר "הוא סתם אידיוט. את לא צר-" "הוא לא סתם אדיוט, אוקיי? הוא הבן אדם הכי יקר לי עכשיו, והוא אשכרה צועק עליי בגלל שטויות כשכל האנשים מסתכלים!" דני משכה באפה.
"בואי, תשטפי פנים". ניקול ודני ניכנסו לשירותים, דני שטפה את הפנים וניקול חיבקה אותה. "אל תדאגי, זה.. הוא פשוט מבולבל, הוא לא אוהב את טוקיו הוטל וכניראה שהוא ממש קינא כשחייכת לדיוויד" ניקול אמרה ולאחר מכן הוסיפה:"זה אומר שהוא אוהב אותך".
"לא אוהב ולא נעליים.. בטח, מה יש לו לקנא!? הא? בזה שחייכתי לאיזה מפיק בן ארבעים.. וואו מי יישמע!" דני צעקה.
"הוא התכוון לזה שטוקיו הוטל צריכים להכיר בנות, ואז את חייכת לו! בן שונא את טוקיו הוטל, ומקנא בהם, ועכשיו הוא גם צריך לדאוג לזה שאת לא תבגדי בו, עובר עליו משהו.. תני לו להיות לבד בנתיים" ניקול אמרה. דני נאנחה "לא יודעת" היא אמרה. מה שניקול אמרה באמת הגיוני, אבל זה לא מצדיק את הסיבה שהוא צעק עליה ככה. "וחוץ מזה יהיה לנו קצת זמן איכות ביחד. מאז שאת ובן זוג בקושי יוצא לנו לבלות!" ניקול הוסיפה בחיוך.
"אממ.. אני מניחה שאת צודקת" דני הוסיפה בחיוך. "תודה!"היא אמרה והן התחבקו.
השעה הייתה כבר אחד בלילה והן הזמינו מונית והורידה כל אחת הביתה.
דני נכנסה. "חזזררתיי" היא צעקה, אמה יצאה בפיג'מה מחדר השינה שלה ושל אביה.
"נו.. איך היה? זכיתם?" אימה שאלה בחיוך "ממ.. לא" אימה של דני ניראתה מאוכזבת.
"אבל!" דני הדגישה, אימה הסתכלה עליה במבט לא מבין "מפיק בשם דיוויד יוסט הציע לנו הצעה נורא מעניינת" היא ניסתה לסקרן את אמא שלה.
"תזהרו, הוא יכול להיות סתם אחד נצלן שרוצה כסף" אימה אמרה בקול מודאג "אז זהו ש.. אין לך כ"כ מה לדאוג.. המפיק הזה? הוא המפיק של טוקיו הוטל!"
אימה הרימה גבה. "זאת הלהקה המפורסמת הזאת.. אני לא מאמינה שאת לא מכירה אותה! כל גרמניה מכירה אותם!" דני צחקה "בכל אופן.. הוא רוצה שנעשה איתם דואט! ומחר בעשר אנחנו צריכים לבוא בעשר למשרדי ההקלטות!" היא כמעט צעקה. "ששש.." אימה השתיקה אותה. "אני ממש שמחה בשבילך.. אבל.. תזהרי הא? יש לך חבר" אמא שלה צחקה, דני ניזכרה בריב שלהם.. אבל ניסתה לחייך ולהראות כאילו כלום לא קרה "כן.. אל תדאגי".
"קרה משהו?" אימה שאלה וניסתה להבין, "לא לא, כלום.." "בטוחה?"
"כן, אימא!"
"טוב.. כבר מאוחר, ומחר את צריכה לקום מוקדם, אז.. תעלי לישון. ובשקט, כן? את עוד תעירי את אבא"
"אמא, הוא ישן כמו דוב.. אין מצב שאני מעירה אותו"
שתיהן ציחקקו. "טוב, לילה טוב"
"כן גם לך" אימה ניכנסה לחדר, ודני הלכה להתקלח. לא היה לה כוח לעשות אמבטיה, אז היא התקלחה במהירות במים חמימים.
היא יצאה ולבשה את הבוסקר הורוד שלה עם הקישקושים, וסתם גופייה. זאת הייתה הפיג'מה שלה, היא תמיד הייתה לובשת בוקסרים וגופיות.. היא שנאה את הכותנות והפיג'מות הרגילות האלה שקונים, למרות שהארון שלה היה מלא בכאלה.
היא ניכנסה מתחת לפוך החמים שלה ונירדמה במחשבות של מעניין מה יהיה מחר.. עם טוקיו הוטל, אני לא מאמינה שזה אנחנו! אמרו לי שהם חתיכים.. היא ציחקקה לעצמה אוקיי, תירגעי! יש לך חבר חשבה לעצמה חבר שצועק עלייך בציבור מול כל העולם, ומשפיל אותך הוסיפה לחשוב, היא כבר לא הייתה בטוחה אם הוא אוהב אותה. למרות שכמה דקות לפני הוא הסתכל עליה במבט מאוהב ונישק אותה. היא כ"כ שנאה אותו ברגעים אלה, כ"כ.
בוקר למחרת
השעון המעורר בפלאפון של דני צילצל. שתוק היא חשבה לעצמה בעודה מנמנמת, השעון המשיך לצלצל. "אמרתי.. שתוק!" היא צעקה בזמן שהיא מכבה את הפלאפון וזורקת אותו על הריצפה. יופי.. כלב טוב התהפכה לצד השני וכיסתה את עצמה בשמיכה. "שיט.. הפגישה שלנו עם טוקיו הוטל!" היא קפצה מהמיטה ורצה למיקלחת, לצחצח שיניים ולשטוף פנים. אחרי שיצאה תיכננה להתלבש, אבל בדיוק שמה לב שהשעה רק שבע בבוקר, "מה..?" אמרה לעצמה. "אז זה אומר ש'השעון המעוררר' שלי הייתה שיחה?" הוסיפה.
"אני חייבת להפסיק לדבר עם עצמי" דני אמרה בעודה רצה לפלאפון להדליק אותו. היא בדקה אם מישהו התקשר, היא הסתכלה על מה שהיה רשום: "שיחות שלא נענו-> בני3>"
פאק.. פיספסתי אותו חשבה לעצמה, אבל לא טרחה להחזיר שיחה. אם הוא כ"כ צריך אותי שיתקשר שוב
היא החליטה שאם יש לה עוד המון זמן עד לעשר, ואם היא כבר הולכת לנגן עם טוקיו הוטל אז שתקרא עליהם קצת. היא ירדה למטבח להביא לעצמה נישנוש, ואחר כך חזרה לחדר והביאה את המחשב הנייד למיטה.
היא ניכנסה לכמה בלוגים של טוקיו הוטל, שהיו מלאים בתמונות, חדשות וכל מיני ראיונות. וואו, לא נמאס להן? דני חשבה בזמן שהיא הסתכלה על אחד מהבלוגים, שהיה מפוצץ בכל מיני תמונות להמינהן, קריקטורות, ראיונות, מוצרים ועוד.
תוך כדי קריאת הראיונות היא התאהבה באופי של ביל, אבל לעומת זאת חשבה זה הכל תדמית! אבל.. אם הוא באמת כזה..? היא בילבלה את עצמה.
טוב אני הולכת לפגוש אותו עוד כמה שעות, לא תהיה לי כ"כ בעיה לברר הוסיפה לחשוב. דני ראתה שהשעה כבר שמונה וחצי, והחליטה להתחיל להתארגן.
היא פתחה את הארון, שהיה מלא בכל מיני ג'ינסים, חצאיות חולצות ופיג'מות.
היא הוציאה משם ג'ינס זרוק וחולצה שחורה, ולבשה אותם. היא הסתכלה במראה. נחמד.. לא משהו. אולי משהו מושקע יותר? הרי.. טוקיו הוטל, לא?
בחוץ היה די קריר, אז היא החליטה להתאים בלבוש.
היא הוציאה חצאית ג'ינס, ושמה חולצה ארוכה ורודה עם ציור של הלו קיטי עליה, היא הוסיפה טייץ שחור ואולסטאר ורודות להכל.
היא עשתה פן, ושמה סיכת פפיון שחורה. "ככה יותר טוב" חייכה לעצמה.
נישאר לה עוד זמן, אז היא החליטה להתקשר ללהקה להזכיר להם לבוא. בהתחלה היא התקשרה לניקול "הלו?" קול בקע מהפלאפון.
"ניקול.. מה נישמע?"
"סתם, מתארגנת"
"אה יופי.. שומעת? ניפגשים בפארק היום ברבע לעשר"
"אחלה"
"יאללה.. ביי" דני ניתקה, והתקשרה ללואיס להודיע לו.
נישאר רק בן. להתקשר או לא? דני התלבטה. לבסוף החליטה: להתקשר.
היא חייגה את המספר שלו, נישמעו מספר צילצולים, ולאחר מכן שמעה את קולו של בן "הלו".
"בן..?" היא שאלה קצת חוששת.
"כן דני.."
"תשמע.. ניפגשים היום ברבע לעשר בפארק" קולה האיץ ביטחון.
"אוקיי"
"טוב אז..? ביי אני מניחה" היא אמרה, וציפתה שהוא יגיד משהו חוץ מביי.
"אממ.. תישמעי דני.. רציתי להתנצל על אתמול, זה ממש לא היה בסדר. מצטער, אני כ"כ מצטער.. איך שצעקתי עלייך שם.. אני לא מבין מה עבר עליי, אני מניח שפשוט השתגעתי מקנאה או.. לא יו-"
"בן, תקשיב.. נדבר על זה אחר כך. זה לא לטלפון."
"טוב.. ביי"הוא אמר והיא ניתקה בלי להגיד שלום.
-
זה לא כ"כ מותח, וזה גם יצא די ארוך.. אז.. תגיבו? (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סיפור בהמשכים - ט"ה