לאחר מטווחים מתישים ומעייפים התכנסנו כולנו לח' גדולה לשמוע את הבשורה: "אנחנו יודעים שאתם מנותקים מהחדשות ומהטלויזיה,אבל חשבנו שזה חשוב לספר לכם - נחתמה עסקת שליט!". אחרי שהיינו כל כך שבוזים ועייפים, הבשורה הזו מילאה אותנו בכוחות חדשים ויכולתם לראות 50 ומשהו חיילים מאובקים צועקים לחלל האויר קריאות "יש" ו"איזה יופי" "הגיע הזמן!".
מאז לא הפסקנו לנדנד למפקדים שאנחנו רוצים לראות את החזרה שלו. הם כמובן הסיברו לנו שזה בלתי אפשרי שכולנו נתכנס ונראה את זה בטלויזיה של השק"ם, אבל הם ינסו למצוא פתרון.
ביום שלישי היינו בסיור בבה"ד 1 (מקום שחייבים לצבוע, ד"א), עלינו לחדר הכושר ולפתע ראינו בטלויזיה - גלעד בבית! גלעד הולך, מדבר, מתחבק ומצדיע. התרגשנו מאוד וכמובן שפנינו שוב בקריאה נרגשת למפקדים שאנחנו רוצים לראות את זה ! הובטח לנו שאת החדשות של שמונה נראה כולם ביחד באולם.
בשעה שמונה בערב התכנסנו כולנו לאחד האולמות בבסיס, וצפינו בחזרתו של גלעד הביתה במהדורה המרכזית. אני חייבת לציין שהזלתי כמה וכמה דמעות ואני בטוחה שאני לא היחידה. אחרי חמש וחצי שנים, שבואו נודה באמת, הרבה מאיתנו לא האמינו שבאמת המאבק יצליח שבאמת יחזירו אותו, זה קרה. גלעד בבית.
היה מרגש גם לראות את ראש מערך הנפגעים, מערך שאני חלק ממנו, עומד לצד גלעד מלווה אותו (אם מישהו באמת יטרח לחפש - אז זה אותו אחד עם השרוך תכלת צהוב והכומתה הירוקה של הנח"ל) ותומך בו. הרגשתי גאווה.
בתור חיילת האמון שלי שהמדינה תחזיר אותי אם חלילה וחס יקרה לי משהו אבד מזמן... בעיקר בגלל סיפור רון ארד, עכשיו זה נותן תקווה חדשה.
כמובן שהערב הזה כרך אחריו דיונים פוליטים כאלה ואחרים על אם ואיך העסקה הזו הייתה צריכה להתבצע. אני הייתי בעד העסקה. כן,מבחינתי הרוצחים ששוחררו צריכים להרקב בכלא עד סוף ימיהם. אבל כשאני יודעת שאיי שם מחכה חייל, כל כך הרבה שנים, שיחזירו אותו, הוא חי ורוצה לראות את המשפחה שלו - איך אפשר יהיה שלא לעשות את זה? איך אפשר להסתכל להורים שלו בעיניים ולהגיד להם שלא מחזירים את הבן שלהם הביתה? זו הייתה חובה לדעתי. כמה טוב שבאת הביתה.
*
ובהקשר אחר לגמרי, חגגתי לפני 11 יום את יום הולדתי ה-19 (: ה"חגיגה" כללה פק"לים שעשינו ביחד כל המחלקה, מתנה וברכה מאחת החברות לקורס, וזה הכל חח. צנוע משהו. לא היה טעם, וגם הייתי בצבא וחזרתי רק ברביעי. היו כמה אנשים שאכזבו אותי בכך שלא צלצלו / סימסו (כי פייסבוק לא באמת תופס) והיו כאלה שאפילו ת'הודעה בפייסבוק לא שלחו אחרי שנתתי להם הרבה מעצמי במהלך השנה הזו. אבל בסדר, הכל נסלח.
שתהייה שנה טובה וחג שמח! ומי יתן ונחווה רק אירועים מרגשים :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~ עדידוּש .