לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

פתאום הכל ברור לי


שיר כאילו איש אינו שומע, רקוד כאילו איש אינו מסתכל, אהוב כאילו מעולם לא נפגעת וחיה כאילו זה גן עדן עלי אדמות.

כינוי: 

בת: 34

ICQ: 340725460 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2007    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2007

הוא כל כך שלי


ואוו איזה יום!

היתי בתל אביב עם חברים והיה כל כך מצחיק! נסענו למקס ברנר וכרגיל- עשינו שטויות! היה לנו נהג המונית הכי תותח בעולם! הוא פשוט קרע אותנו מצחוק כל הנסיעה. זה היה מוזר קצת... אבל משעשע!!!

הסתובבנו בשינקין וראינו את הכלבה הכי מוזרה בעולם! היא הייתה ניראת כמו חזר בגודל שלה והפנים הן של כלב רזה>< והיו לה עטינים בגודל טנק. שאלו את הבעלים אם היא בהריון והוא ענה : "לא היא סתם שמנה. שמנה ומאושרת" ואני עניתי לו בעליזות : "זהו המפתח לחיים מאושרים! שומן!"

ואז קיבלתי טלפון לא כל כך נעים מחבר טוב. (=ידיד טוב) וזה טיפה ביאס ועשה נאחס! אבל אחרי כמה דקות הוא התעודד ואני התעודדתי והחיים חזרו להיות מוזרים ומצחיקים כקודם!

הסתובבנו השתובבנו והיה מממש כיף ואז חזרנו לקסריה לבית של ידיד ועישנו שם נרגילה. זה דיי נורמאלי.

מה שהיה טיפה מוזר/מצחיק זה שאמא שלו ואבא שלו התישבו איתנו והם מעשנים סיגריות כמו מטורפים אך מעולם לא ניסו נרגילה ואתמול לחצנו עליהם לנסות!

אבא שלו שאף כמו שצריך אבל אמא שלו פחדה ולא ממש הצליח להXD

זה היה מממממש מצחיק!

ואז.. טלפון ממנו.

הוא סיים ללמוד ורצה לבוא, אבל לי הייתה מתוכננת עבודה אז אמרתי לו שהוא יכול לבוא אבל לא עד ממש ממש מאוחר והוא התבאס וחשב לותר.

בסוף אבא שלי ביקש שאני לא אלך לעבוד כי צריך להגיע איזה טכנאי ואני היחידה שיכלה להשאר וגם העבודה הזו- במתאי בננות לא שימחה אותו במיוחד! חחחחח ניראה לי דווקא כיף בננותP:

בכל אופן - לא הייתה עבודה ביום למחרת אז הוא בא(:

סתיו ידיד מהקיבוץ הסתובב איתי קצת ואז כשהוא בא הוא ליווה אותי לחניה ושמר מרחוק שהכל טוב(((:

המחשבה משעשעת אותי עכשיו אבל לפני זה היה ניראה הגיוני:P

בכל אופן- הוא אמיתי, חי ונושם והוא בדיוק כמו שחשבתי. כמו שקיוותי.

יש לו חיוך מקסים וידים קטנות ועיניים מדהימות.

הוא קרע אותי בשש בש- נישאר עד 3 ואז אחרי סידרת פיהוקים החליט ללכת הביתה.

אני רק מקווה שישאר עכשיו. הוא כל כך שלי ואני לא יודעת להסביר אותו וזה מפחיד אותי.

 

אז לשמוח ממה שהיה ולקוות לעוד זה מה שנותר לי. אני עוד מתרגשת והגוף רועד רק- ממה?

נכתב על ידי , 18/10/2007 11:19  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



5,105
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לimaSONG אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על imaSONG ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)