Adam’s Rock’n’Blog

חזרתי מהפאב להרגע.

החטפתי למישהו היום.
כבר מזמן שלא הרבצתי למישהו.אני כבר לא בן אדם אלים.
אבל הוא עבר את הגבול.
זה הלך ככה:

שני לקוחות הגיעו לפאב, התיישבו על הבר והזמינו חצי ליטר.
הברמנית וחברתי היו מאחורי הבר ואני הייתי בין המטבח לשולחנות.
הם ניסו להתחיל עם הברמנית ועם חברה שלי, בהתחלה בצורה סבירה
אבל אחרי שהבנות הבהירו שהן לא מעוניינות אחד מהם, זה עם הפה הגדול
התעקש והתחיל להיות תקיף ואגרסיבי ולהגיד דברים כמו "יאללה נו רואים שאת
שרמוטה אז אל תשחקי אותה חסודה" ודברים יותר וולגרים.

בשלב מסויים הברמנית יצאה לסיבוב ניקוי שולחנות וכשעברה לידו הוא תפס לה
את התחת והתחיל לצחקק כמו אדיוט.
הברמנית, בחורה קטנה אבל ממש לא פחדנית הכניסה לו ישר סטירה.
ההוא הפסיק לצחקק ותפס אותה והתחיל לנער אותה ולצרוח עליה.
יצאתי מהמטבח רותח מזעם, תפסתי אותו מהצווארון והטחתי את הראש שלו
על הבר.
הוא נפל על הרצפה והתחיל לצרוח שאני משוגע וששברתי לו את האף.
השני קם מאחורי והתחיל לנסות לתפוס לי את הכתף.
הסתובבתי והכנסתי לו מרפק בצלעות ובעיטה בביצים(אין לי אלוהים כשמכעיסים אותי ככה).
אחר כך גררתי אותם החוצה ואמרתי להם לא לחזור.

הרגשתי ממש ממש טוב ובאותו זמן גם רע.

למדתי להשתמש באלימות בזמן ממש רע בילדות שלי ושנים שאני רק לעיתים מאוד מאוד
רחוקות משתמש בה.

אני שונא אלימות כי היא גורמת לי להרגיש טוב וכמעט אלוהי, ואני יודע שזה דבר ממש מסוכן בשבילי.

אבל האמת, הגיע להם.

טוב אני ארגע עוד קצת ואחזור לעבודה.

אדם.