הפסקול של חיי

אתמול בערב היה לנו הערב סליחות..

היה מאוד נחמד וקר.. היה כיפי וקר.. היה חביב וקר או בקיצור היה קר

בהתחלה הגענו לבצפר בשעה שש

ואז עלינו לאוטובוס והתחלנו את נסיעתינו לירושלים עיר הסליחות

ירדנו מהאוטובוס  ופגשנו את המדריך אוריה (או בני איך שבא לכם)

ואחרי הסבר קצר וקר על מה שיהיה לנו התחלנו ללכת בנחלאות (גמני הייתי בטוחה שאנחנו הולכים לטייל בנחלים עד שהסבירו לי שנחלאות זה כמו שכונות ><)

כל 5 דקות של הליכה בני היה עוצר לנו..

וזה הרס לנו את הקצב.. זה לא טוב.

כל הסיור הזה אמרתי את המילה מסטלה!! זה כל כך כיף! תנסו את זה פעם!

ואחרי כל הסיור בשכונות העתיקות של הרובע היהודי (נראלי)

עצרנו באיזה מרכז כזה עם חנויות...

וכלום היה צריכים לשירותים והיה נעול! :O

אז הלכנו לחנויות ודוכנים כאלה לבקש שירותים.. עצרנו בחונות פיצה כזאת והם אמרו שאם אנחנו קונים הם נותנים לנו להשתמש בשירותים..

אז אמא של ליאור קנתה קפה והכניסו שני אנשים ואז אמא של נעמי קנתה פיצות והכניסו את השאר..

אז יצא שבגלל שהיינו צריכות לשירותים קיבלנו פיצה..

ואז הלכנו לכותל

היו של מלאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא אנשים

מזל שהיינו עם אמא של ליאור

היא פשוט לקחה אותנו בין ההמון להגענו לכותל! איזה כיף!

כשהייתי ממש קרובה לכותל קלטתי מישהי מוכרת לי..

הסתכלתי שוב וראיתי שזו נעמה מהישרדות

איזה סלב היא נכון?! (לא...)

ואז חזרנו הבייתה..

בדרך הבצפר הביא לנו שוקו ולחמניות...

ואז הגענו הבייתה..

סוף

יש לי סיפור!

לפני כמה ימים היה יום שני

ושטפתי את השיש כמידי יום שישי (אני יודעת שהיה יום שני ולא שישי אבל אבא שלי החליט שצריך לשטוף את השיש)

ואבא שלי ישב לידי

ורמז לי בבירור: ליאת הגיע הזמן ללכת לחדר כושר.. אנחנו לא סתם משלמים על המנוי

ואז חשבתי לעצמי בראש: אנשים לא הולכים לחדר כושר סתם כי בא להם. הם הולכים כי הם רוצים!

וכשסיפרתי את זה לאנשים כשיי הבנה (אהםאיתיאהם) הם לא הבינו

איזה מוגבלות שיכלית ומטפורית (אין לי מושג מה הקשר של המטפורות.. סתם חיפשתי מילה מגניבה)

אז נגמר הסיפור המדהים שלי

עד כאן

שבת שלום! 3>