התנהלות החיים אינה מקרית, התנהלות חייך הינה מראה של מעשייך

"יאי יאי יאי יאי"

אהאהאהאה

קיבלתי צו ראשון..!

והכי מוזר שזה יומיים לפני היומולדת ב25/01/10 ..יאק

אני ממש מפחדת..מתרגשת או משזה לא יהיה.

הזמן טס,טס מהר מידי.

רק לפני 10 שנים עליתי לכיתה א',ואני זוכרת את זה כ"כ טוב...את כל ההתחלות,

הריגושים,הפחדים,החברויות השנות,העליות והירידות שעברתי.הכול.

ועכשיו,עוד שנתיים ואני מסיימת  בית-ספר

מצד אחד,יאי NO MORE מבחנים,מורים מעצבנים,לקום ב6,לסחוב תיק כבד אחושרמוטה על מעיל(הכי טוב להיפטר מזה!!!),אבל גם להיתבגר לא קל..:]

למרות שאני חושבת הרבה על עתיד,בעיקר משפחה,בעל,ילדים,קריירה(מצליחה אני מקווה P:),אני מתרגשדת וממש מצפה לעל זה,

אבל מצד שני,עד אז,יש לי שנתיים של צבא,ואז לימודים,תארים,באלגנים ראיוינות וכל מיני שטויות נחוצות כאלו ואחרות

אני מקווה  לעמוד בהצלחה בכל השאיפות שלי,

ויש הרבה,ולפעמים הכמות והתוצאות שלהן אני מצפה מטרידות אותי,הן מאתגרות,ואני פוחדת להתאכזב( בעיקר אני מעצמי) ולשקוע בדיכאון כזה של כישלון,ואז לוותר.

יש דברים,כ"כ קטנים ואולי לעיתים שוליים,

יש אנשים,קרובים או סתם עוברי אורח,שמילה אחת,יכולה להביא איתה שפע של מחשבות שליליות ורגשות מעורבים.

יש את המסקנות האלה,שאתה נוהג להסיק מידי שני וחמישי,ובשישי אתה כבר לא זוכר,ואז,במחזוריות,זה חוזר על עצמו,שוב ושוב,ולמרות שאתה מבין,אתה בוחר להתעלם,אומר לעצמך,:"חפייף נו,לא ביג דיל,נתעלם",אבל בתוכך,אתה בעצם מענה את עצמך,במחשבות למה זה ככה,זה מטריף אותך,גם אם זה דבר קטנטן,ושולי בעיניי אחרים,בעיינך,הדבר הקטנטן,הפיצפון והלא רלווונטי,פוגע בך,בכל מיני תחומים > אני שונאת את הרגשות האלה,מתעבת אותן.

למה אנשים לא מבנים רמזים?

ואני תמיד חייבת להבין אותם

למה אנשים,שואליים שאלות,שהתשובה כ"כ ברורה,אבל הם לא רוצים להבין?

למה אנשים תמיד רוצים הכל ממך,אבל לך לא נותנים דבר?

למה כשאתה נעלב,זה שטותי וילדותי,אבל אצלהם,זה משו אחר (חשוב יותר)?

למה תמיד אנשים רוצים תשומת לב ממך,אבל לך,"שוכחים" להקדיש?(ועוד בטענה,שזה ממש לא כך)

אני,מנסה להיות מפרגנת,אכפתית ודואגת,אבבל הם,מתעלמים בראש מורם,

אף אחד לא חייב לי כלום,אף אחד ושום דבר.

אבל,לפחות מתוך - אתה לי,אני לך -

חבל שאלו רק שאלות ,שלהן אין תשובות.

-מתברר שרק חשבתי,למרות שאמרו לי אחרת,התעלמתי,נפגעתי והבנתי:שלי אפעם לא היו....-

והנה הגיע לו 01/09/09 הארור,

שנה אמצעית,הכי קשה ומסובכת.

כל יום מתחיל מ06:00 ונגמר ב23:00.

המערכת עמוסה,מוגזמת אפילו.

כל יום 9 שיעורים (עד 4 בבית ספר)

יש לי מלא מקצועות מוגברים (5 יח"ל),ואני מקווה להצליח בכולם 90+ :D

הכיתה "תוססת" כרגיל,המחכנכת אדישה עוד יותר,והשאר,פשוט השאר.

אחותי איתי בבית הספר,שזה נחמד ביותר,רק חבל שכמעט אפחד מהמורים שלי,לא מלמד אותה..=[

שנחווה רק הצלחות השנה,נקטוף פירות עסיסיים ביותר ונלמד להנות מהקושי..