לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אם אלה החיים?



Avatarכינוי:  ילדה עם עיניים עצובות

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2008

......



הרבה זמן לא עידכנתי

המצב רוח לא האיץ בי דחף לכתוב

פותחת את עמוד העריכה

והמילים נעצרות אי שם בתוך הראש

למרות שבדיוק דקה לפני הם הציפו את המוח


התגעגעתי לבלוג

אף פעם לא באמת עזבתי

זה כנראה היה פרק זמן מסוים של התמלאות

נתתי למציאות לסחוף אותי

ונהנתי מהרגע


תקופה חדשה מאירה את הימים

ישנה חדשה יותר נכון

ואין לי שום הסבר הגיוני ל"איך,מתי ולמה?"

כי זה פשוט קרה

ואולי זה הגורל

מביא אותי לדרך חדשה

שסופה לא ידוע

וככה זה טוב לי..


ביני לבין אמי

מתפתחים יחסי חברות של ממש

יושבות על סיגריה

מדברות על בעיות

ופותרות דברים ביחד

אמא שלי מאמינה בי

ועל זה אני מודה לה


עוד יומיים פסיכומטרי

לא למדתי

ואני לא חושבת שאלמד

נלך על אינטואיציה,לפעמים היא עוזרת לי...


הבחור מקסים ברמות מטורפות


הטירוף שקט

המחלה הנפשית נדחקת פנימה

ריפוי

לא ודאי

לא מוחלט

אבל בכל זאת מייצב

זה תמיד יישאר שם

רק שעכשיו אין לו סיבות לצאת החוצה


ואולי אתה מרפא אותי?

בלי לדעת..

ואולי אני בכלל לא חולה?

ולמצבים שאני הגעתי היה מגיע כל אחד במצבי

אני לא מרגישה חולה

אני לא מרגישה משוגעת

אבל זה היה שם

ובכל זאת

משוגע אינו יודע שהוא משוגע...


עם הבגרות

הגיעה ההבנה

למה קרה לי

כל מה שקרה.

למה קשה לי להאמין שיאהבו אותי באמת

למה תמיד הייתי בפינה

והביישנות המעיקה

כשבנפש יש סערה

 

מגיל קטן למדתי שאני נחותה

את שנותיי בארץ הראשונות ביליתי בקבלת מכות

רק בגלל היותי רוסיה,גויה,תקראו לזה איך שבא לכם.

ואהבה ארוכה ונכזבת

על ההתחלה ראיתי את הפרצוף המגעיל של הרגש

אותו הפרצוף שמסתובב אלייך עם הגב

 

ומאז הגיעו בחורים

ולרובם העיקרי היו רק אינטרסים ברורים

שאז לא הבנתי אותם

והיום ההבנה כואבת

 

ולי? אני חיפשתי אהבה

חיפשתי להיות נאהבת

חיפשתי אכפתיות

ולא התייאשתי

ונכבתי כל פעם מחדש

 

אין דבר זה נכתב כדי לעורר את הרחמים שלכם, או למשוך תגובות.

זה נכתב כסוף פסוק.

תיעוד ממוחשב של סוף פרק

שלמעשה נסגר


אני אדם שונה היום

אני מודעת לפאקים שלי

וגם ליתרונות

החיים הרבה יותר קלים בצורה כזאת..


אומרים שאדם גדול הוא אדם בלתי מובן

ואני מתעקשת להסביר את עצמי

 

ואני לא חושבת שכמה שאני אסביר אתם תבינו.

ואולי זה מיותר?


ולנושא אחר

פתחתי תקופה חדשה

תקופת הבגרויות

והאמת הדי מפתיעה שאני לא בלחץ

אני די רגועה

אולי זה דבר שלימדתי את עצמי

אבל ככה קל לי יותר להתמודד

עם מציאות מחניקה של לחץ.

ברוכים הבאים לתקופה החדשה

הסוף נראה באופק


ואין יכולה אני לסיים ללא מילה טובה עליו

כי מקסים הוא

ואיש מיוחד

שונה ממה שלמדתי להכיר

ומצד אחד אני מכירה אותו כל כך טוב

ובעצם לא מכירה אותו כלל

 

כיף לי

הוא מעלה לי חיוך על הפנים.


ובנימה אופטימית זו אסיים עד לפעם הבאה שהחשק יבוא וידפוק על דלת ליבי

בטח שוב יבוא דבר ארוך כמו זה

הילדה עם העיניים העצובות מחייכת חיוך גדול

אחת הסיבות היא בגללך בחור

:)

נכתב על ידי ילדה עם עיניים עצובות , 15/4/2008 18:44  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לילדה עם עיניים עצובות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ילדה עם עיניים עצובות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)