לילה טוב,אף אחד .

את באה אלי
יפה כנבל בשירים האסורים,
באה אלי לוחשת .

את באה אלי לבדוק אם אני כנוע,
לקצב פעימות ליבך .
את באה אלי ואין לי דקה לשכוח -
את הטירוף במבטך .

את באה אלי ,
מתוך ימים, מתוך ספרים, מתוך שירים
באה אלי,
כובשת .

את באה אלי,
יפה כנבל בשירים האסורים
באה אלי לוחשת .

שבבי סתיו נופלים על המדרכה ואף אחד לא טורח להרים אותם .

הריח החריף של השלכת מאים על החלונות הסגורים  , שהקור לא יחדור.

והשמש מוצאת נחמה מאחורי העננים . מקום מחבוא מהגשם .

הגשם הראשון עוד לא פצח בשירה קלה , אבל אין ספק שהסתיו לא שוכח להראות סימניו .

מחכה לסוודרים ולחיבוק חם מאהוב.

אני מצליחה להלביש על הפה שלי חיוך אמיתי כשמדברים על הטיסה .

משהו כאן מסתדר לי, האופטימיות לא נשפכה ממני לשווא .

אז בלי לרקוד ולברוח מכאן , לשכוח עיינים .

אני עומדת כאן ובאמת שמוכנה , זה יהיה מהפך דרמטי בחיי.

אבל אני חוזרת לכאן , לשרת ולחיות כאן את שארית ימיי המאושרים שיבואו . אמן .

"תנו לי לשתות , תנו לי לברוח ,

תנו לי לשכוח את עייני אהובתי".

אם אשכחך  ירושלים , תשכח ימיני.

אין ספק.