לילה טוב,אף אחד .

בעייה לעקוב אחרי הבלוג , כי כבר אין אינטרנט בבית . וללכת לחברות רק בשביל אינטרנט לא נחמד בכלל .

אז אולי זה יהיה העידכון בין האחרונים שלי לתופה האחרונה הזו בארץ .

עוברת עליי תקופה עמוסה ביותר,אריזות , חרטות , נפילות . אבל אני יודעת להתמודד עם קשיים ואני חושבת

שאני מצליחה להתמודד עם זה.

אני אשקר אם אני אומר שאני ל-א מחכה לזה, אני באמת מחכה לזה , אני רוצה להתנסות, ללמוד דברים חדשים ,

להכיר אנשים שונים .

אבל אני יודכעת שאני מחכה לזה, ושם אני אחכה לארץ, לחזרה לכאן . ואני אחזור , שבועה.

ובנסוף לכל הצרות , נפל ליבי ברשת האהבה, והתאהבתי. דווקא לפני הטיסה.

אבל נשבענו שנהייה ביחד לנצח , זה מה שמחזק אותי.

למרות שהוא לא פנוי , למרות שאני לא נמצאת בלב שלו , יש משהו שמחזיק אותי בין תהום לאדמה ,

ואומר לי לא להרפות , לחזק את הרצון , כי בסופו של דבר,הכל לטובה.

אם אני נעלמת , זה לא תלוי בי .

שום דבר ממה שקורה לא תלוי בי בזמן האחרון .

גם הרגשות אלייך לא תלויים בי יקירי, זה קרה.

[היום סיפרתי לזאור שאני טסה,אמרתי לו שאני אחזור לאן , לשרת בצה"ל ולחיות פה וגם למות . מורעלת.]

עד כאן ?ואולי זה העדכון האחרון ,

אוהבת .

אני .