לילה טוב,אף אחד .

אני זוכרת , את היום הראשון שהתקרבנו  .

לפני זה, לא היינו קשורות אחת אל השנייה, רק שתיקה  . זה היה הדבר היחיד המשותף בנינו .

וביום הזה, התאריך ששתינו עדיין זוכרות , מצאנו חברות אמיתית , שתינו .

וכל יום ,במשך שנה , את הצחוק ,הבכי , האהבה, השמחה , השנאה עוברות יחד . לא עוזבות .

ומשברים קורים , וזה מה שעכשיו פער תהום עמוקה וחשוכה בנינו . ושום דבר כבר לא יקרב אותנו .

אז רציתי רק לומר לך תודה , על הכל . גם על האכזבות שהצבת בפניי , כי זה מה שחיזק אותי .

ותודה שאף פעם לא נתת לי לשקוע , וידעת להוציא אותי מכל דבר שאליו הייתי נקלעת . ועכשיו , למדתי לצאת לבד , ולמשוך את עצמי למעלה,

כי את , או מי שהפכת לה , הייתה המכשול שלי.

ועברתי את זה, אני חייבת לומר.

אבל הגעגוע, זה דבר שתמיד ישאר , וגם האהבה והערכה שלי אלייך תמיד תישאר.

בשבילי נשארת אותה הנאני , מבחוץ ואולי מבפנים .

אני זוכר, אותך בלב שלי שומר.

הגעגוע לא עובר,תחזור מהר.

וזה שומר,כל זכרון שממכר.

אתה לי אח , אתה חבר . אתה חסר.

תודה.