לילה טוב,אף אחד .

הקור הזה, שמקפיא כל נקודה בגוף שלי , כבר הגיע .

לשבת בחוץ , לשמוע את השירים שלנו , לא מרגיע אותי , מעורר בי את כל החושים , את כל הרגשות .

מזכיר לי את האכזבות והדמעות , אני לא אתבייש להודות שגם את הרגעים היפים שלנו , שעברנו ביחד .

בעצם כל דבר עברנו ביחד ,בגלל זה כל דבר מזכיר אותך .

לשיר שיר , שאתה השמעת לי ולרעוד מקור ומגעגוע בו זמנית ,

שהקול שלי ירעד , מהגשם שמכסה את הפנים שלי , ומהדמעות שחונקות אותי ומאימות לצאת .

אבל אני כבר לא מראה חולשות , אני כבר לא בוכה ליד אנשים .

לא עכשיו ולא אף פעם .

אני לא אתן למכשול רגשי נוסף , לטלטל אותי לגמרי, כי אין לי מספיק בשביל כולם , אני בשביל עצמי .

וזה לא ישתנה בזמן הקרוב .

אני מתחזקת , מרגע לרגע , אני מציבה בפניי מטרות , מציבה בפניי תנאים .

אם לא אני, מי לי ?

אף אחד.

מפחיד אותי, שאני מתרחקת מכולם ,

אבל אל עצמי אני מתקרבת .

אני מפחדת לאבד אנשים , שאף פעם לא יעזבו אותי .

אלא שהיו אמורים לעזוב , עזבו ונמחקו .