כתיבה , כתיבה ועוד כתיבה.

כל לילה עולים - נורית זרחי.

כל לילה עולים ממצולות הים

סוסים פראים

לרעות בעננים.

ועולים על גבם ילדים כחולים,

ולא עולה על גבם אני.

סוסים פראים,

קחו גם אותי אתכם למעלה,

שאוכל להשתזף כחל בלבנה!

אבל הם לא לקחו אותי איתם,

מפני שאני תמיד לבנה.

אבל הלילה מה עשיתי?

נחבאתי לאחד מאחורי הגב,

וכשהם עלו מן המצולות למעלה,

נתליתי אני לו בזנב.

סוסים פראים, קחו גם אותי אתכם!

והם גלו אותי ודאי,

והם צחקו לי , וגם הכוכבים והעננים,

כי הייתי בשמים לבנה כמו טלאי.

טוב אמרתי ונגשתי לרדת,

טוב , חזרתי ולא הספקתי להסב את פני,

והם עמדו והביטו בי לראות

איך  מרפרפים פרפרים בעיני.

ופתאום ראיתי שהם חדלים לצחוק

ואומרים , הסוסים הפראים : אחרי הכל

אולי היא מתאימה באיזה אפן?

לפחות הבכי שלה כחל!

+ + +

מי שלא הבין ,

"והם עמדו והביטו בי לראות

איך  מרפרפים פרפרים בעיני."

אומר ,

"והם עמדו והביטו בי לראות

איך דמעות זולגלות מעיני".

איך השיר?

+ + +

בקרוב אמליץ על עוד ספר ,

אני בנתיים קוראת ספר אז כשאסיים לקרוא ,

אמליץ לכם עליו.