לא יודע איך לאמר לך, מילים לא אומרות מאום (שלום . חנוך ).
אני באמת לא יודע איך להביע את מה שאני מרגיש , המילה נתקעת בקצה הלשון, חונקת הגרון מההתרגשות ,ברגע שאת נמסה בזרועותי,ממגע גופך הנצמד ברכות, מרפרוף שפתותייך, מנשקות פני, מדגדגת בקצה לשונך את ערפי, ומקרבת את ראשי אלייך לטעום משפתותי הפשוקות במקצת לקבל את קצה לשונך ברכות לפי, לתוכי...........לא יודע לאמר לך,,,,שמרגיש אני, , שט אתך במרחבי הים, סירה קטנה , אין דבר סביבנו, מרחב ים עצום, כשהשמים שטופי השמש נושקות בעדנה את הים, שם באופק, הרחוק קרוב.... לא יודע איך...ההרגשה הזאת ,שיושבים שנינו ,חבוקים, חולמים...מחשבותינו מרחפות על פני המים השלווים, כאילו נעמדו לרגע, לא להפריע את הרגע,,השניה...משחק בשערותייך בשובבות פתאומית, מהרגשת האושר שעוטפת אותי,....אותך....... רואה את מצמוץ עינייך המחייכות, ומנשק קלות את עפעפייך, שם ידי על חזך ומרגיש את פעימות ליבך,השלוות....... הרגועות.....ידי כתמיד חובקת גווך,ומעסה בעדינות את חוט שדרתך.....לא יודע איך לאמר...........בנשקי את עורפך,וכשהריחותי את גופך ,המתמסר, המוסר.....לא ... ... .... לך, ... .א.. ...ב.....