צרחה פילחה את דממת הלילה של ההרים הגבוהים.
הרוח נשבה בחוזקה ופרעה את שיערו של טֶרוֹ [Tero]. נוצה אחת מתעופפת ברוח.
האם היא נפלה, או שמא הופלה על ידיו, שוחררה?
דפיקת הפרסות של סוסת הפרא שלו נשמעות למרחק, מהדהדות. בעוד כמה דקות הוא יגיע אל שבטו,
עוד כמה דקות הוא יחזור לביתו. מילותיה של הזקנה עוד הדהדו באוזניו; 'אוצר, אוצר גדול' היא הזכירה,
ומייד הוסיפה גם 'זהו אוצר גדול יותר מכל מה שיכול לדמיין לעצמו אדום עור, כמוך'. מה פירוש המילים הללו? טרו יכול לדמיין אבני חן, זהב, כסף, ארד, נחושת ואפילו את האוצר הנחשק ביותר, הברזל. אם כך, על מה דיברה אותה נביאה, ומדוע היא תמיד מדברת בחידות? לבסוף פלט טרו זעקת זעם ויאוש אשר הדהדה ברחבי ההרים, רחוק ממקום הימצאו.
**
"טרו!" נשמעה קריאת השמחה הנלהבת של דַאיָנַה [Daiana].
"טרו! טרו שב אלינו! הוא הצליח, הוא חזר!" היא הוסיפה לצעוק בקולה הנשי והרך. היא סבה על עקביה ורצה אל אוהלו של אביה, ראש הכפר. בדמיונו של טרו הוא ראה את אביה של דאינה צועק, זועק וכועס על כך שהוא חזר ללא האבן. הוא לא ידע אם אלו רק הסרטים המפחידים שרצים לו בראש, או שמא דמיונו, בעצם, ניבא את העתיד. הוא יכול היה רק לקוות, בכל מאודו, שזהו רק פחד חסר משמעות שלא עומד להתממש.
טרו המשיך לרכב על סוסתו עד אשר הגיע לפתחו של הכפר. קול הדהירה של הסוסה נדם. הוא הסתכל אל על, אל מעבר להרים, מעבר לעולמו. השמים כבר הפכו משחורים לכחולים כהים; עוד מעט יפציע השחר, עוד מעט תזרח השמש, בקרוב יתחיל יום חדש.
הוא נאנח בשקט, אך לא ידע האם זוהי אנחת רווחה, או אולי זוהי אנחת פחד או כאב.
"עבודה טובה, אַמָטִיסְט [Amatist], עבודה טובה..." אמר טרו בקולו העמוק, אך הרגוע, בקול הנעים, אך העצוב, וליטף את ראשה הענוג של הסוסה בהיסח הדעת. היא לא נשארה אדישה, וחכּכַה את ראשה בכף ידו, כמחווה לחיבה. כעבור פחות משנייה או שתיים יצאה דאינה מן האוהל בריצה וזינקה על טרו בחיבוק דוב אוהב. הוא הופתע מעט, אך לאחר ששכך ההלם חיבק אותה בחזרה חיבוק אוהב.
אני לא אהיה פה כדי להגיב לכם, אני נוסעת למלון עד יום שבת בערב.
אז אם אני לא מגיבה אל תחשבו שאני לא מתייחסת. 
גילי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
