הסיגריה שאחרי

מה
מהנעים פחות
מלראות את הזריחה
מהצד הלא נכון
ולא לזכור איך לשכוח
את הלילה שעבר
לא לזכור איך להפסיק לחשוב
על מה יהיה מחר

מה
מה נעים פחות
מעווית של כאב כשעולה הזיכרון
ממראה שלא ניקיתי
מהחדר כשהוא ריק
מהבטחה שלא קיימתי
מהחשק לפרק הכל
ברגע אחד

מי מפחד מהזריחה
את אני ואתה

לילה
לילה תשאר
אל תלך לישון כל כך מהר
צריך להתקומם
ולהפוך סידרי עולם
לנפץ את השעון
ולשפוך את החול בחזרה אל הים

מי מפחד מהזריחה
את אני ואתה

מה
מה נעים פחות
מלראות את הזריחה
מהצד הלא נכון
ולרצות הביתה
אבל הבית לא נמצא
לרצות לבכות עשרים שעות בממוצע
ולצאת החוצה
מהזמן

מי מפחד מהזריחה
את אני ואתה

*רונה קינן-מי מפחד מהזריחה*.

אתם לא מבינים כמה השיר הזה נכון לי לעכשיו,המילים כל-כך נכונות ואמיתיות,השיר מתאר את מה שאני מרגיש עכשיו.

שנים שלא כתבתי כאן משהו רציני,כבר הרבה זמן שאין לי כל-כך מה לכתוב,או שיותר נכון אין לי זמן לכתוב,גם אם אני ממש רוצה(ואני רוצה).

אני מרגיש שאני צריך לנקות קצת את הבלוג,הוא כבר הולך וניהיה מלוכלך מרגע לרגע.

מקווה שהפעם הנקיון יהיה יסודי יותר ולא חפיף כמו שאני עושה בדרך כלל.

ועכשיו אחרי הפתחיה המפגרת משהו,נתחיל?

אני לא יודע מה לעשות,או יותר נכון יש לי בעיה.

עכשיו אני מתחיל להריץ את כל הזיכרונות שלי קדימה ואחורה,כמו במכשירים הישנים של פעם.

אני מנסה לזכור איך הכל התחיל כדי לכתוב כאן.

אז ככה, הכל התחיל מפגש של ידידה של ידיד שלי מהצבא(איך אני שונא שאומרים ידידה של ידיד של ידיד וכו')

לא חושב,בקיצור לכל "ידידה" חדשה שאני פוגש אני יש אומר שאני גיי/הומו/נשנש/וכו' כי אולי יש לה ידיד גייז,

כי לכל בת שאני פוגש(כמעט)יש איזה ידיד גייז חמוד.

הפעם זה עבד,אבל לא בדיוק איך שרציתי.

היא אמרה לי שאני ממש חמוד,ושאלה אם אני פנוי,אמרתי לה שכן,בקרוב אני הולך להתרקב מרוב שלא נגעתי בגבר כבר אמממ...לא חשוב.

בקיצור,היא לקחה ממני תמונה וטלפון ואמרה שיש לה ידיד גייז פנוי,ואולי יכול לצאת משהו טוב.

אמרתי לה חיובי ומכאן הכל מתחיל.

הוא התחיל לשלוח לי הודעות(SMS),ואני והוא דיברנו הרבה גם בטלפון, שבועיים בערך אני חושב.

עד שהיום,קבענו פגישה.

כל-כך התרגשתי,אתם לא מבינים כמה זמן רציתי חבר.

מישהו שיתן לי להרגיש טוב,מישהו שיפנק ויתן לי חום ואהבה,מישהו שיעשה לי את הפרפרים הזה בבטן כמו שאף אחד(חוץ מהאקס שלי) לא עשה לי.

בקיצור היום הוא מתקשר ואומר לי בטלפון שיש לו משהו ממש חשוב להגיד לי.

ואני כבר מתחיל לחשוב שזה משהו לא טוב(לצערי).

אז ככה,הוא אמר לי שיש לו חבר,אבל זה לא ממש חבר או שכן,אני לא ממש יודע כי הם "ביחסים פתוחים".

ואז שאלתי אותו מה זה ה"יחסים הפתוחים" שלך ושל חבר שלך.

אז הוא אמרה לי כשאני איתו,אני איתו. אבל שאנחנו רוצים לעשות משהו מהצד אנחנו יכולים,כי אנחנו "ביחסים פתוחים".

כלומר יש לו חבר(בערך),שהוא איתו ב"יחסים פתוחים" ואני רק הזיון שלו מהצעד בגלל שהוא חרמן.

זה מה שהוא רוצה להגיד לי בעדינות(אני חושב).

בקיצור הוא התחיל לומר לי שהוא מקווה שאני לא מהאנשים שמתאהבים בקלות,ושהוא לא רוצה לפגוע בי,כי יש לו כבר חבר.

ואז עשיתי אחד ועוד אחד,או שלא כי רציתי למות באותו הרגע.

אמרתי לו שאני באמת צריך לחשוב על זה אחרי מה שהוא אמרה לי,ושנדבר כבר מחר.

והשאלה שלי היא ככה,או השאלות כן.

האם,זה יכול להיות "קשר" בריא?

האם אתם חושבים שאני צריך להיפגש איתו רק בשביל סקס וזהו.

האם לחכות עוד קצת עם זה?

האם לרדת מכל העניין?

או האם בכלל אתם חושבים משהו אחר. בבקשה,זה ממש חשוב לי. אני לא יודע מה לעשות. אני מפחד לעשות דברים שעלולים לפגוע בי.

מצד אחד אני ממש רוצה סקס,אבל מצד שני אני לא רוצה להיפגע,כי אני בן אדם כזה שנקשר מאוד מהר לאנשים.

ואחר-כך ממש קשה לי עם זה. ומצד שלישי לא מתאים לעשות משהו עם מישהו שיש לו חבר(אני יכול להרגיש רע עם זה אחר-כך).

נ.ב: הוא בן 24 מבת ים(פרט קטן שלא כתבתי).

תודה, ולילה טוב:).

איזה לא אינכם מבינים?

לא,ילדינו לא בחרו להיות הומואים/לסביות, גם לא "נדבקו" בזה.

לא,בילדותם לא הוזנחו ולא פונקו יותר מילדים אחרים במשפחה.

לא,הם לא הושפעו, לא פותו, לא גויסו ע"י ילדים בוגרים מהם או ע"י חברים בלתי רצויים.

לא,כל האנשים נולדו הטרוסקסואלים... או ימניים (הכוונה ליד, לא לדעה הפוליטית).

לא,הם אינם יכולים לשנות את נטייתם המינית לצמיתות יותר משאנו רוצים לשנות את הנטייה שלנו.

לא,רופאים ופסיכולוגים מודים שגם הם אינם יכולים לשנותם.

לא,הומוסקסואליות אינה "חטא", היא אינה עניין של בחירה או ניתנת לשינוי, לכן אינה בת-עונשין.

לא,הומוסקסואליות אינה מחלה כמו התמכרות, זוהי שונות, כמו גזע או צבע.

לא,"לשנוא רק את החטא אבל לא את החוטא" - זו סתם צביעות.

לא,זה לא נורמאלי עבורנו, אבל עבורם זה הנורמאלי היחידי שיש.

לא,נישואים לא "ירפאו" את זה.

לא,זה לא "אורח חיים", אלה הם החיים עצמם.

לא,הומואים ולסביות אינם מבקשים לעצמם זכויות מיוחדות, הם מבקשים רק שוויון זכויות ושוויון הזדמנויות.

לא,השאלה אינה "איך הם מקיימים יחסים?" אלא "במי הם מתאהבים?"

לא,איידס אינה מחלה של הומואים, זו מחלה הנגרמת ע"י וירוס אלים המועברת במערכת הדם.

לא,מי שכתב את התורה לא הבין בהומוסקסואליות יותר משהבין בפיסיקה גרעינית.

לא,הומואים ולסביות לא חייבים להפוך לסטרייטים כדי לחיות חיי משפחה, כי כאלה הם באו לעולם וככאלה אנחנו אוהבים אותם.

(זכויות שמורות לאתר תהל"ה-תמיכה להורים גאים-).