אתמול זה היה 24,היום זה 48 שעות.
יומים בלי אוכל,בלי האויב,הרגשה נהדרת כול כך,אני נקייה ממזון עכשיו הבטן לא מפסיקה לקרקר
וזה נותן יותר ויותר מוטיבציה,אני הופכת לאדישה להכול,חולמנית,דבר אחד רק מעניין אותי
להחזיק את עצמי,עוד קצת..אני מסוגלת אני יודעת,הכוח חזר אליי ואנה איתי,לידי
יומים בלי אוכל ואפילו לא בא לי,נמאס כול כך לבלוס כבר שזה מגעיל פשוט,
השומנים עדיין איתי,יומים לא שינו הרבה אבל אני לא מתכוונת לעצור פה
יש לי עוד דרך ארוכה לצום,ואני יודעת שאני אחזיק מעמד.
רק שיעלמו לי הירכיים,ויהיה לי רווח בין הרגליים.
הבטן כבר נעלמה ממזמן.
רק עוד קצת בבקשה.
אני לא סובלת,להפך אני מרגישה כול כך נהדר מיום ליום
להכנס לפה מחר ב1:00 בלילה ולכתוב '72 שעות של צום' זאת הבטחה.